לוח ניקוד

דגם די נדיר פה באיזורינו (לא יודע אם ראיתי אחת כזו בארץ אבל לכו תדעו), לפי מס׳ סידורי יוצרה מתישהו בין 1974-1975. מקורית לחלוטין. בדגם הזה גיבסון שיתפו פעולה עם ביל לורנס שייצר את הפיקאפים לכל הבסים מהדגם הנ״ל. 3 פיקאפים בסגנון ג׳אז בס, סוויץ׳ שלושה מצבים (שניים קדמיים, מצב אמצע לשלושתם ומצב לשניים אחוריים). ורסטילית בטירוף ומאוזנת, מלא מידריינג׳ ונשמעת טירוף (מעבר לאצבעות) עם מפרט וגם בסלאפ. יש עליה כרגע סט של לה בלה פלאטס 45-105 בקיצור, משהו מיוחד. אני לא מנגן עליה מספיק ולכן מוכר. נמצא בת״א. 6000 ש״ח.

הוא דווקא חשב על זה הרבה. לילה שלם הוא ישב באולפן בשביל הבייס-ליין הזה. כשג'ון וג'ורג' שמעו מה הוא הקליט הם אמרו שזה עמוס ומורכב מדי ולא מתאים לשיר, אבל פול התעקש.

קראתי את ג'ף אמריק מיד כשהוא יצא (בטיסה ללונדון לפגוש את מקרטני, אגב) ולא הייתי מסתמך על השיפוט המוזיקלי שלו. ג'ורג' היה אחד הגיטריסטים הטובים של זמנו, בגיל 15-16 הוא היה מוציא צ'ט אטקינס (שומעים, אתה יודע) וניגן בעשר רמות מעל שאר הגיטריסטים בלהקות של אז. נגינת הסלייד שלו היא עד היום אחת הטובות שיש. האריסון היה גיטריסט ברמה של מקרטני כבסיסט. מקרטני היה גיטריסט מוזר, זאת ההגדרה הכי טובה שיש לי בשבילו, ולנון, שאלוהים יעזור לו, די לא ידע לנגן גיטרה (אבל כתב את השירים הכי טובים מארבעתם ושר הכי טוב מארבעתם).