לוח ניקוד

יעל אל תתחילי איתי עם סיפורי שוק הפשפשים, כי אני אתחיל בגיבסון 1967 מקורית שקניתי שם (עם רונית, היא תעיד) ב-180 שקל. אפילו הארגז המקורי בא איתה. ומשם זה רק יילך ויחמיר, גרטש 1964 באלף שקל, פנדר 75' ב-600 שקל, יש עוד הרבה. יש לי חבר שמצא בשוק הפשפשים ביפו מגבר אמפג B15 פורטפלקס מקורי, הקלאסיקה האמיתית והמגבר שעליו ג'יימס ג'יימרסון הקליט, ששימש את בעל החנות ככיסא, וקיבל אותו במתנה.

אין לי מושג, אבל יש לי הרגשה שאני הולך ללמוד משהו חדש. שוט, אילן. ובהמשך להודעה האחרונה שלך - עלה בדעתי לבדוק עד כמה הגיטרה בס הזאת היא השקעה פיננסית טובה. ובכן, ע"פ הקטלוג של פנדר מאפריל 1961, ג'ז בס סנברסט עלתה אז 279.50 דולר. בהנחה שהמוכר מריוורב יקבל את ה-47,670 דולר שהוא מבקש, השווי של הגיטרה עלה פי 170. אבל היתה כמובן אינפלציה, שלפי המחשבון הזה הסתכמה בפקטור של 8.67, כלומר ריאלית השווי של הגיטרה עלה "רק" פי 20. איך המספרים האלה לעומת השקעות אלטרנטיביות? לפי המחשבון הזה, מדד הדאו ג'ונס (ללא דיווידנדים) עלה נומינלית מאז אפריל 1961 ב-4,024%, שזה אומר פי 41; אבל אם משקיעים חזרה במדד את הדיווידנדים שהמניות חילקו לאורך השנים, אז מדובר בעלייה נומינלית של פי 301 (!). אז עם כל הכבוד לג'ז בס וינטג' - ויש כבוד - לא מדובר בהשקעה פיננסית מוצלחת במיוחד. ואיך הלס פול בתור השקעה? יותר טוב. לפי הקטלוג הזה, ב-1959 לס פול סנברסט עלתה 265 דולר. אם היא עולה היום 500,000 דולר (בזכות מצב מושלם ופליים יפה), אז השווי שלה עלה נומינלית פי 1,887, וריאלית פי 189. השקעה בדאו ג'ונס עם השקעה חוזרת של דיבידנדים עלתה נומינלית מאז 1959 פי 357, כלומר הלס פול הנ"ל עדיפה בהרבה. גם לס פול 59 פחות מוצלחת (ששווה "רק" 250,000 דולר) עדיין מכה את הדאו ג'ונס. _____________________ הכותב אינו כלכלן, טל"ח, YMMV, וגו'