לוח ניקוד

התגלגלתי היום לסיפור המעניין הזה: בשנת 1975 חברת פנדר הטילה על עובד שלה בשם ג'ין פילדס משימה - לחקור ולנסות לפתור את תופעת ה"דד ספוט" בצווארים של הבסים שלה. למי שלא מכיר, דד ספוט זו בעיה נפוצה יחסית, שבה הצלילים במיתר סול בסביבות השריג החמישי סובלים מססטיין קצר, כלומר גוועים מהר (היא נובעת מהאינטראקציה הפיזיקלית בין תנודות המיתר לתדירות התהודה של הצוואר עצמו). פילדס ניסה כל מיני טריקים (למשל טראס רוד כפול, הוספת משקולת להדסטוק, וצוואר עשוי אלומיניום), ובשלב מסוים גילה שככל שהוא מנסר עוד חתיכה מקצה ההדסטוק, הדד ספוט מתמקם גבוה יותר בצוואר. כשמורידים את ההדסטוק כמעט לגמרי, הדד ספוט מגיע לשריג 14 וכבר כמעט לא מהווה בעיה (מי שמנגן הרבה בסביבות שריג 14, יש לו אכן בעיות חמורות יותר). כדי לוותר על ההדסטוק צריך למקם את הטיונרים בקצה השני של המיתרים, והתוצאה של המחקר היה אב הטיפוס הבא: למרות שאב הטיפוס עבד יפה בניסויים בשטח, מחלקת השיווק של פנדר חשבה שהעיצוב שלו רדיקלי מדי, והדגם לא יוצר מסחרית. פילדס קיבל את אב הטיפוס אליו הביתה (פרס ניחומים?). שנים בודדות לאחר מכן פרצו לבמה הבסים חסרי הראש של סטיינברגר. עד היום רואים לא מעט בסים חסרי ראש, למשל ה-Laurus הזאת של יקיר הפורום, פדריקו מלמן: אני לא חושב שאי פעם ניגנתי על בס חסרת ראש, ולכן סקרן לדעת: באמת אין להן דד ספוט? בשנים האחרונות פיתחתי אלרגיה לבעיה הזאת, אז אולי הדלס זה הכיוון שאני צריך ללכת בו.

הבסיסט ב"רחוב סומסום" זה מיקי שביב, בוודאות. במשך שנים רק חשדתי בזה, אבל כשקצת הכרנו שאלתי אותו והוא אישר.

זרקת אותי עכשיו 40 שנים אחורה לילדות שלי אכן ליין בס יפה מאוד. אם כבר תוכניות ילדים, נראה לי שזה הליין בס האולטמטיבי מהתוכניות של שנות ה-80. למישהו יש מושג מי הבסיסט?