לוח ניקוד

ברור. זה הצד האינדיווידואלי שהזכרתי קודם. כסף שלך, החלטה שלך. לימודי נגינה ומוזיקה מתחילים משיעורי חלילית בגן ועד תארים אקדמיים מתקדמים. רוב לומדי הנגינה עוסקים בכך כתחביב. זה אופי התחום ואין שום בעיה. אני לא מדבר על הרוב הזה. כשמדובר במיעוט שלומד כדי להפוך את המוזיקה למקצוע לראייתי המשחק משתנה. כאן כבר אין הבדל עקרוני בין לימודי רפואה או משפטים למוזיקה. יש אינפורמציה ידועה קבועה וברורה שאותה צריך לדעת. לא תמצא סטודנט לרפואה שלומד "מה שמתאים לו" או רק את התחומים אליהם הוא מתחבר. הוא לומד את מה שצריך לפי תוכנית שקבעו אנשי מקצוע שיודעים יותר טוב ממנו. כדי להצליח נדרשת השקעה עצומה, מובטח שהדרך לא תהיה קלה וסביר שיהיו הרבה חלקים לא כייפים. זה חלק מהדיל, בכל לימודי תחום מקצועי מורכב. שוב, בגלל שמדובר בתחום אומנותי (ואף אחד לא ימות על שולחן הניתוחים אם תחרבן את היצירה...) אפשר להגיע לרמה ומעמד מקצועיים גבוהים ללא שום לימודים, על בסיס יכולות אישיות. כשאתה בוחר להשקיע במורה מקצועי מהשורה הראשונה, משלם בהתאם והכיוון הוא התמקצעות, הייתי בודק היטב מה אני מקבל אל מול הציפיות והדרישות המקצועיות הרווחות בתחום.