לוח ניקוד

דואט (שברגעים מסוימים הופך לטריו) של שני בסיסטים: מעניין ונחמד, אבל פייר, אני לא מבין למה הבסיסט הימני (צ'רלס ברטו) מתעקש לנגן את רוב מה שהוא מנגן על בס. אפשר לבצע יותר בקלות בדיוק את התפקיד שהוא ניגן, אולי עם סאונד טיפה שונה, על גיטרה חשמלית (בטח שעל קלידים), ולטעמי אין שום ערך מוסף בביצוע עם טאפינג על בס. אני מאד מעריך פריצת גבולות במוזיקה, אבל בעיניי, הגבול שנפרץ פה הוא גבול לא כל כך מעניין, שבצד השני שלו מסתובבים מוזיקאים כבר המון שנים, רק הם לא בסיסטים. זה קצת כמו להכין חביתה על מכסה מנוע רותח של ג'יפ, במקום על הגז במטבח - חביב בתור קטע, אבל התוצאה הסופית היא סתם חביתה רגילה.

לא לא, יעל, ההקלטה היא עם בס אחד שניגן קובי כהן. הווידאו הוא מתוכנית כמו "עוד להיט" או "להיט בראש", שם הזמרים היו שרים עם פלייבק מלא, והפקת התוכנית הייתה מביאה סתם נגנים שידגמנו נגינה מאחור. אולי היו להם שם שני באסים וגיטרה אחת, אז הבמאי של התוכנית אמר, יאללה, מי כבר ישים לב. יש פה מעין בדיחה פנימית של ההפקה, "בואו נראה עד כמה הצופים סתומים ולא ישימו לב". רוב הצופים בארץ אז (סוף שנות ה-70, במקרה הזה 1977) לא שמו לב בכלל שמדובר בפלייבק, ורובם המוחלט לא ידעו להבחין בין גיטרה חשמלית לבין גיטרה בס. בלי קשר להטרלת שני הבסיסטים, קובי כהן סיפר שמבחינתו הסאונד שלו בשיר הזה הוא קיצוני, כלומר מקרה כמעט בודד שבו הוא הקליט על הפיקאפ האחורי (גשר) בלבד. בדרך כלל בהקלטות שלו זה היה 100% גשר + בערך 50-80% פיקאפ צוואר. המקרה השני שהוא ניגן רק על פיקאפ גשר היה בשיר של אריק סיני.