huckbuc

מהכתבה הזאת ב- Premier guitar גיליתי שבין 1959 ל-1966, גיבסון ייצרה בס 6 מיתרים בשם EB-6, מכוונת אוקטבה מתחת גיטרה רגילה: הבס הסוליד בודי שבתמונה החליף ב-1961 גירסה סמי-הולו מוקדמת יותר של הדגם: עקב מכירות חלשות, רק כמה עשרות בסים כאלה יוצרו, אבל אחד המשתמשים שלהן היה וס מונטגומרי. ואני חשבתי שה- Bass VI של פנדר היה רעיון מקורי!

אוקיי, קטונתי. אף פעם לא הסתובבתי אישית באזורים האלה של הסאונד.

לגמרי יש לו את זה! מרשים מאד. ולמרות שהוא מנגן על ג'ז בס, ה-grit בסאונד שלו נשמע די ריקנבקרי, לא?

איזה סולואים של בס אתם מכירים שהם יפהפיים, אבל לא וירטואוזים? הכי קרוב שעולה בדעתי זה הסולו של Kai Eckhardt בקטע Blue in Green, מתוך האלבום Live At The Royal Festival Hall של מקלפלין (דקה 3:50): כתבתי "הכי קרוב" כי בסולו הזה דווקא יש שמץ או שניים של וירטואוזיות, אבל מבחינתי, מה שהופך אותו למופלא זה הסאונד, ה-feel, והליריות.

למה שניים? בקליפ מצולמים שלושה שמחזיקים בס! שני בסיסטים אמיתיים (דיכנה ועמי פרנקל), ואחד שמנגן בד"כ קלידים (רוני וייס). אם תחכה בסבלנות לא הרבה ימים, תוכל לקרוא מעל גבי אתר זה איך התחלקה העבודה בין שני הבסיסטים האמיתיים בהקלטות של איזולירבנד. מקרה דומה היה בזמנו עם ההרכב "טנגו ואלון, אלון וטנגו", שכלל שני בסיסטי על - מיקי שביב ואלון אולארצ'יק. הלהיט המשותף הגדול שלהם היה "או שאתה שר או שלוקחים אותך מפה", שבכתיבה ובהפקה שלו השתתף בסיסט שלישי, איתן גדרון. אם אני זוכר נכון את מה שקראתי ב"מעריב לנוער" לפני 35 שנה, הם הופיעו תקופה מסוימת כששלושת הנ"ל על הבמה (אם כי מן הסתם, לא כולם מנגנים בס).

דואט (שברגעים מסוימים הופך לטריו) של שני בסיסטים: מעניין ונחמד, אבל פייר, אני לא מבין למה הבסיסט הימני (צ'רלס ברטו) מתעקש לנגן את רוב מה שהוא מנגן על בס. אפשר לבצע יותר בקלות בדיוק את התפקיד שהוא ניגן, אולי עם סאונד טיפה שונה, על גיטרה חשמלית (בטח שעל קלידים), ולטעמי אין שום ערך מוסף בביצוע עם טאפינג על בס. אני מאד מעריך פריצת גבולות במוזיקה, אבל בעיניי, הגבול שנפרץ פה הוא גבול לא כל כך מעניין, שבצד השני שלו מסתובבים מוזיקאים כבר המון שנים, רק הם לא בסיסטים. זה קצת כמו להכין חביתה על מכסה מנוע רותח של ג'יפ, במקום על הגז במטבח - חביב בתור קטע, אבל התוצאה הסופית היא סתם חביתה רגילה.

הג'ם עם ויקטור ווטן וסטיב ביילי, שאריה וולניץ הזכיר בתור חוויה מיוחדת, מתחיל ב-52:15 כאן: ופה אפשר לראות את ה-Lado שלו (ברזולוציה נמוכה...):

ועם כסף.

מרשים מאד, גם מוזיקלית וגם טכנית. אבל ... למה הוא מנגן את חצי ממה שהוא ניגן על בס? פונקציונלית, זאת היתה יכולה להיות סתם גיטרה חשמלית. לאורך כמעט כל הסולו שלו הקלידן ניגן ביד שמאל תפקיד בס קונבנציונלי.

כשהייתי בסביבות גיל 13-14, אולי אפילו לפני שהתחלתי לנגן בבס, ביקרתי בעיר הגדולה תל אביב והגעתי לדיזנגוף סנטר. אני זוכר איך עמדתי משתאה מול ים הגיטרות בחלון הראווה של כלי זמר, וספציפית אני זוכר שם בס אחת עם פינגרבורד חלק (לא הכרתי אז את המילה "פרטלס") שנראה לי עשוי ממתכת. לאורך השנים נזכרתי כמה פעמים בחווייה ההיא, ותמיד פטרתי אותה בתור זיכרון כוזב - הרי אין דבר כזה, פינגרבורד ממתכת לבס. כאמור, הבס העשויה מחבת + קולב שלעיל הפתיעה אותי לטובה עם הסאונד שלה. אז גיגלתי עכשיו קצת, ומסתבר שדווקא יש בסים רציניים עם פינגרבורד ממתכת, והם יכולים להישמע מצוין! הנה אור לוביאניקר מדגים אחת כזאת של Vigier: בדיעבד, נזכרתי שאני מכיר את הכלי ההודי "סארוד", שגם לו יש פינגרבורד ממתכת, אז אולי לא הייתי צריך להיות כל כך מופתע.

איזה בסיסטים מפורסמים הפתיעו אתכם בנגינה על כלים אחרים? אני לא מתכוון לבסיסטים שידועים בתור מולטי-אינסטרומנטליסטים (כמו פול מקרטני, נניח), אלא לבסיסטים "מובהקים". הנה מרקוס מילר עם קלרינט בס: ג'קו על פסנתר: פלי על חצוצרה: ג'ק ברוס על פסנתר: ג'ון אנטוויסל על קרן יער (לא מצאתי וידאו): מי עוד?

עוד המחשה לכמה מעט החומרים משפיעים על הצליל: הגוף הוא מחבת, ההדסטוק הוא כף עץ, הנאט הוא מזלג, הגשר הוא ידית של מגרה, הצוואר הוא קולב, והסאונד ... לא רע בכלל!

הנה צירוף מעניין של שני בסיסטים: ויל לי פלוס טינה וויימות', בתכנית של לטרמן. אני רק תשעים אחוז בטוח שמדובר בהופעת לייב אמיתית, אבל אם כן, נראה לי שהם מנגנים כמעט בדיוק את אותו התפקיד בס (או אולי הבס של אחד מהם בכלל לא מחובר?).

אני לא מבין שום דבר בתמחור מגברים, אבל נראה לי שהמינימום בשביל לקבוע מחיר הוא לדעת אם המגבר עובד או לא.