huckbuc

בדיוק - חזרו. כלומר הם בקטע של רטרו (במקרה הבוקר ניגנתי עם גיטריסט שהשתמש במגבר כזה). יש גם טוסטרים מודרניים בעיצוב רטרו. העיצוב של הסטראטוקסטר נמצא באופנה ברציפות מהרגע שהמציאו אותו ועד היום. להבדיל, העיצוב של המגברים הישנים של פנדר היה מחוץ לאופנה במשך כמה עשורים.

הכל נכון. ברור שהעיצוב של פנדר שונה משמעותית מזה של גיבסון. רק רציתי להגיד ששני העיצובים עמדו נהדר במבחן הזמן. להבדיל, העיצוב של המגברים של פנדר וגיבסון משנות החמישים נכשל לגמרי במבחן הזמן:

יפה כתבת, אילן. חלק מהערך של כלים ישנים הוא ההשראה שהם נותנים, וזה משהו שאי אפשר לכמת. בדיוק השבוע חשבתי על זה שלפנדר וגיבסון הלך קלף משוגע עם המוצרים המוקדמים שלהם (הסוליד בודי) לא רק מבחינה טכנולוגית, אלא גם מבחינה עיצובית. העיצוב המקורי של הסטראטוקסטר והלס פול נראה רענן גם היום, וכידוע ממשיכים לייצר העתקים כמעט מדויקים של הדגמים האלה כבר יותר משישים שנה. לשם השוואה, קחו טוסטר משנות החמישים: למרות שמבחינה טכנולוגית הטוסטר הזה מן הסתם לא מאד שונה מהטוסטר שיש לי במטבח, כל מולקולה בעיצוב שלו צועקת "אני ענתיקה". איזה עוד מוצרים יש, שהעיצוב שלהם הוא timeless? היחיד שעולה בדעתי זה מכנסי ג'ינס.

היום נתקלתי בוידאו הזה, שבו משווים שני כינורות יחסית פשוטים עם גוארנרי של 10 מיליון דולר: אני לא חושב שאני שומע הבדל, בטח לא הבדל משמעותי. בבדיקה העיוורת (החל מ-8:16) מגלים שגם אחד מהכנרים לא מבדיל בין הכלים, אם כי אחד אחר (התותח) כן הצליח. כל הווידאו הזה הוא מאד קליל ולא מדעי, אז נא לא לקחת אותו יותר מדי ברצינות.

עורו אחים! הבנתי מהדר שחסרים נרשמים, ואם לא יימצאו בימים הקרובים, לא תהיה סדנה. זה יהיה פספוס אדיר - מלמן הוא בעיניי אחד הבסיסטים המרשימים ביותר שיש היום בעולם. אחרי שגיליתי אותו (יחסית לאחרונה) כל כך התלהבתי, עד שחשבתי לטוס לאירופה במיוחד כדי לשמוע אותו. אנא הפיצו את הבשורה לחברים שלא מגיעים לפורום הזה.

אני אשמח מאד מאד להגיע. בתור חסר פייסבוק (אנחנו גזע הולך ונעלם), איך את מעדיפה שאצור איתך קשר? לכל מי שלא מכיר - מלמן הוא בסיסט פ-נו-מ-נ-לי (וגם בעל חוש הומור). הנה כמה דוגמיות:

ב-1:58 ב-Visions of Johanna של דילן, הבסיסט מנגן בטעות רה במשך שני רבעים ורק אז עובר למי (שהיה צריך להיות מתחילת התיבה):

ג'ו דארט מ-vulfpeck מדבר ומדגים קצת על הבס שלו:

תודה אילן. הכרתי את השם רק במעומעם, אבל עכשיו כשקראתי עליו קצת למדתי שהוא ניגן בהרבה שירים שכולנו מכירים. הנה אחד מהם, Close to you של הקרפנטרז:

היום גיליתי עוד פאשלה, ועוד בשיר קנוני במיוחד - Piece Of My Heart של ג'ניס ג'ופלין. ב-0:51 (על ההברה wo בתחילת המשפט woman can be tough) הבסיסט טועה ומנגן דו דיאז במקום סי, ומייד מתקן: יש בערוץ יוטיוב הנ"ל (שנקרא Instrumental Official) המון פלייבקים של שירים, מקוריים לחלוטין עד כמה שאני יכול לשפוט. מאיפה הם מגיעים? זה חוקי להעלות אותם ככה? [עריכה: הערוץ הנ"ל התפוגג מיוטיוב, אז התשובה לשאלה השנייה היא כנראה "לא".]

וואללה, גבריאלוב באמת מאחר טיפה בכניסה! לא שמתי לזה לב עד היום, תודה. בחזרה לפאשלה של הגיטריסט של הסטרנגלרז - נזכרתי בביצוע המפורסם של The Wall בברלין, זמן קצר אחרי נפילת חומת ברלין (והתמוטטות הגוש הקומוניסטי בכלל). היתה אז אווירה של רגע היסטורי, ואני זוכר את עצמי, עדיין טינאייג'ר, יושב בבית ורואה את ההופעה משודרת בשידור חי בטלוויזיה. סנואי ווייט ניגן סולו גיטרה באחד השירים - נדמה לי שב-comfortably numb - ובאחת הפראזות, שהיתה אמורה להיות ליק בלוז שגרתי, התחלקה לו היד שריג אחד הצידה וגרמה לליק להישמע א-טונלי באופן מצחיק, בדיוק כמו אצל הסטרנגלרז. בדיסק שיצא אח"כ כמובן תיקנו את הפאשלה באוברדאבינג, אבל אני זוכר אותה היטב מקסטת ה-VHS שהסתובבה אצל החבר'ה שלי, שהוקלטה מהשידור החי ההוא בטלוויזיה.

אמנם פאשלה של גיטריסט, וגם לא בהקלטה אלא בהופעה, אבל היא קרעה אותי מצחוק כשגיליתי אותה היום ואני חייב לשתף. קבלו את סולו הגיטרה ב-Golden Brown של הסטרנגלרז! הוא מתחיל ב-2:13 והפנינה היא ב-2:24 -

נדמה לי שעדיין לא דיברנו כאן בפורום על Vulfpeck. הנה קטע לדוגמא, עם סולו בס שמתחיל ב-2:05:

ג'ף אמריק נפטר אתמול בגיל 72. הנה כתבה של בן שלו על האיש ופועלו.

על הבס של לי סקלאר (ניגן עם טוטו, פיל קולינס, ועוד) מותקן סוויץ' מיוחד, שעוזר לו להתמודד עם מפיקים מוזיקליים תובעניים: גיא רון - בתור בעלים של וורוויק סטאר בס II, נראה לי שאתה חייב אחד כזה גם

רונן - שוב נראה לי שאתה צודק. הברייק הראשון אכן יותר מהיר. אבנר קלמר העלה פעם פוסט לפייסבוק על "שירים שבפעם הראשונה ששמעתם אותם הייתם בטוחים שה-one שלהם במקום אחר, בגלל הפתיחה המבלבלת." התפתח דיון מרתק, ואני ממליץ לכולם להקשיב לדוגמאות. ועוד באותו עניין: כשיהודה עדר התארח ב"טוקבק" של דורון מזרחי, הוא סיפר בין השאר (21:30) שב"ככה את רצית אותי" של תמוז, אריאל זילבר היה סופר את ה-one אחרת משאר חברי הלהקה -

רונן - דווקא המיקום של ה-one לא נראה לי מסתורי או בעייתי (בברייק מהסוג הראשון). תקשיב למופע השני שלו, ב-0:52 בקליפ שקישרתי אליו, בקונטקסט של התיבות שלפניו. לאוזניים שלי נשמע שהצליל הראשון של הברייק נופל בדיוק על ה-one. למישהו פה יש דיבור עם עדו זלזניק? הוא הקלידן שמנגן את הברייק בביצוע הזה (שגם שומעים בו סלאפ הרבה יותר שמן):

נראה לי בול, מה שכתבת על הברייק השני. אבל אני כבר פחות בטוח במה שאני כתבתי קודם על הראשון, גם עם וגם בלי התיקון שהצעת למה שקורה ברבע האחרון.

תודה אילן, ותודה רונן (ששלח לי מאחורי הקלעים את הסרטון לפני שאילן העלה אותו ליוטיוב). אני ניסיתי לרשום את הברייק מהסוג הראשון, ששומעים אותו עם סאונד יותר טוב (גם על ההתחלה וגם ב-0:52) בקליפ הזה: אילן - יש מצב לפתרון בית ספר גם לברייק הזה?

נשמע לי כמו התיבה הבאה, במקצב 4/4, אבל עם פיל מוזר. אילן - יש לך "תשובת בית ספר"? אני באמת תמיד מרגיש בוורטיגו ריתמי סביב התיבה הזאת

האם יש שירים ישראלים מפורסמים עם טונה סלאפ, סטייל Level 42 ? בשירים של חמסין יש כאמור סלאפ בשפע, אבל הם לא ממש מפורסמים. עוד שתי דוגמאות לא כל כך טובות שעולות לי לראש הן "כוכבים" של תיסלם (צוף פילוסוף על לאדו?) ו"איציק" של פופלקס:

דרך איזשהו דיון אינטרנטי גיליתי עוד פאשלת בס לאוסף: הצליל הראשון בבית השני (1:38) שאלי מגן מנגן, ומיד מתקן, ב"בלדה לעוזב קיבוץ":

מוריס - תעדכן אם אתה מקבל תשובה, אני סקרן. נזכרתי בעוד שתי דוגמאות סלאפ ישראליות מוקדמות. אחת היא ב"שוב מנגן" של גרי אקשטיין - גירסה עברית נהדרת מ-1980 ל-Do it Again של סטילי דן. יש יציאת סלאפ בולטת ב-3:55, ועוד כמה פופים פה ושם לאורך השיר. לפי מה שאני מבין מכאן, הבסיסט הוא מוטי דיכנה. מיקי שביב מנגן מדי פעם סלאפ על פרטלס (!) באלבום "אפרוחים" של דורי בן זאב מ-1979. למשל בפזמון (0:34) של "דורי בן זה לא בוני אם":

יוסי מנחם וברוש זה כיוון מעניין, אבל לפי מה שאני קורא בוויקיפדיה, הלהקה הוקמה ב-1978, וגיא מצא לנו סלאפ כבר ב"ואתם רוקדים" מ-1977 (איך שכחתי את השיר הזה!). בכל אופן, הנה יוסי מנחם מקפיץ עם האגודל בשחור-לבן, עם ברוש, ב"זהו זה":

בניסיון לגלות מיהו הבסיסט ב"מעלה מעלה", הגעתי לפוסט הבא מהפייסבוק של גיורא קנת: השיר המדובר הוא "נאסף תשרי", מאותו אלבום של "מעלה מעלה". בדיון (הארוך והכיפי) תחת הפוסט השתתפו בין השאר מוטי דיכנה, אלון נדל וגרי אקשטיין, ואקשטיין כתב: "מאיר ישראל היה המתופף והבסיסט מיכה מיכאלי (כנראה)". אז אולי מיכה מיכאלי ניגן בס גם ב"מעלה מעלה"? אילן - ראיתי שהשתתפת בדיון, תוכל אולי לשפוך אור?