huckbuc

עוד מידע מהעמוד שכבר קישרתי אליו: ג'ון אנטוויסל (מ- The Who) היה בין הראשונים שהתחיל להשתמש בראונדס החלוציים של חברת רוטוסאונד, אבל הוא לא היה מרוצה עד הסוף מהצליל שלהם, בייחוד במיתרים מי ולה. אז ב-1966 הוא יצר קשר עם החברה, ועבד איתם עד שהם הצליחו לייצר מיתרים שנשמעו טוב יותר. בתמורה לאספקה חינמית של מיתרים הוא הסכים להיות אנדורסר שלהם, וזה סוף סוף הסביר לי מה התמונה שלו עשתה על גב האריזות של הרוטוסאונדס שהייתי קונה בצעירותי:

סרטון נחמד על הסוגיה:

שאלה מעניינת! לפי מה שאני קורא כאן, את הראונדס המציאה בשנת 1962 חברת Orchestral and Jazz Strings, שבהמשך שינתה את שמה ל-Rotosound.

אז 11 טעויות ב-25 דקות. שאפו, אילן, על הידע והחושים המחודדים. אבל הסטטיסטיקאי שבי תמה: איך זה שאין אף טעות ב-10 הדקות הראשונות? בהנחה של התפלגות אקראית של עיתוי הטעויות לאורך הסרטון, מדובר במאורע שהסתברותו פחות מ-0.4%.

דיאון אסטוס, שניגן בס בכמעט כל השירים של "Wham" בשנות השמונים, נפטר לפני שבועיים בגיל 65. היה לנו פעם דיון על הנגינה שלו - המפתיעה במגניבותה - בשיר Wake me up before you go go - ממה שאני קורא עכשיו, לאורך השנים הוא ניגן גם עם מרווין גיי, אלטון ג'ון, טינה טרנר, אנני לנוקס, פרנק זאפה, ועוד רבים וטובים. הנה עוד שיר של Wham עם תפקיד בס מגניב של אסטוס, Club Tropicana -

בעבר הרחוק השתמשתי לתקופה קצרה בפדל קורוס. אם אני זוכר נכון, הפסקתי כי בעצם לא היתה לו הצדקה - ההבדל בסאונד, בקונטקסט של להקה שלמה שמנגנת, היה לא משמעותי, ואפילו לא בטוח שבכיוון חיובי.

ואו, נראית יפהפיה. בהצלחה במכירה!

תתחדש, תומר! איזה סיפור נהדר. זכית בצדק בקלוז'ר.

והנה ההקלטה הראשונה (כנראה) של גיטרה בס: מונק מונטגומרי עם ארט פרמר, 1953: ע"פ ויקיפדיה, לאו פנדר ייצר את האב טיפוס הראשון של הפרסיז'ן ב-1950, והכלי יצא לשוק ב-1951. הפתיע אותי, אם כך, שרק אחרי עוד שנתיים הגיעה ההקלטה הראשונה. חשבתי שגיטרה בס היתה משהו כמו אייפון - להיט מהרגע הראשון.

תודה אילן, מעניין. ידעתי עליו בגדול מאד, והווידאו הזה הוסיף לי הרבה פרטים. הכי הופתעתי מזה שהוא התחיל לנגן בגיל 28 (!). הוא מוציא סאונד מאד "קונטרבסי" מהגיטרה שלו בקטע שמלווה את הסרטון. זה מהתקופה שהוא ניגן עם האגודל, או עם מפרט עשוי מלבד?

והוא יודע לנגן אפילו עוד יותר מהר: כדאי להסתכל בערוץ שלו ביוטיוב. מעבר לשעשועים עם המהירות, יש לו גם קטעים מוזיקליים נהדרים, כמו למשל התוספת הזאת ל"שאקטי" של ג'ון מקלפלין:

(כן, הוא משלנו)