GalShaya

איזה כיף לקרוא, לי היה התענוג ללמוד אצל ארנון בשנה האחרונה בה עוד גרתי בחיפה. מורה מדהים ובנאדם מדהים ותמיד כיף לי לשמוע על מעלליו. ממש לא ידעתי על הדיסק האחרון שהוקלט ואני ממש מצפה להקשיב. אחלה מדור.

כחיפאי, בסיסט וג'אזיסט מאוד כאב לי לשמוע על אודי אתמול, ראיתי אותו מנגן כלכך הרבה וגם אם אותי אישית הוא לא לימד למדתי ממנו לא מעט והקשר בין נגני ג'אז בעיר הזאת (גם אם הם יצאו ממנה כמוני) הוא קשר חזק ובלתי מוסבר, תנחומיי למשפחה ואני מקווה שכל אותם החיפאים שהיו עוברים בקפה נטו בימי שני ומסתכלים באי בהירות על הנעשה בפנים ומתיישבים חצי מתוך סקרנות וחצי מתוך מניעים לא ברורים יזכרו את אודי ואת מה שהוא עשה שם ובעוד אינספור הופעות.

האמת שזאת רשימה תמוהה לחלוטין, לכלול את ויקטור ווטן ברשימה הזאת (לא שהוא בסיסט רע, הוא מדהים) זה כמו לשים בגיטריסטים רשימה של "קורט רוזנווינקל, ג'ים הול, ג'ון מקלפלין וג'ו סטריאני", טוב, אולי לא עד כדי כך, אבל הבנתם אותי.... בכל מקרה אני עדין בעניין שעבודת הבס החשמלית של סוואלאו היא הכי לטעמי, אני אוהב מאוד את מרקוס ובונה, אבל לא בתור ג'אזיסטים ואת השאר (סטנלי, מק'ברייד, פטיטוצ'י) אני מעדיף על הנבלה הגדולה.

יובל המון תודה על המאמר וגם על ההערכה וההתייחסות לסקירה שלי... המאמר הזה באמת מצויין ולמדתי הרבה מאוד מלקרוא אותו... לגבי המעמד בדאונביט, אני חושב שזה קשור לעובדה שבאופן די אובייקטיבי אפשר להגיד שסוואלאו הוא אחד הבסיסטים החשמליים החשובים שמנגנים (בנוסף לעוד דברים כמובן) Straight Ahead Jazz.... והתפקוד של הבס שלו הוא שונה מקונטרהבס (בצבע וגם בצורת הנגינה) אך גם לא צורת הנגינה הרגילה על בס חשמלית "ג'אקו סטייל" אני חושב שהמתחרים על תואר כזה יכולים להיות רק בוב קראנשו או אנטוני ג'אקסון ואני חושב שלשניהם כרגע יש פחות רפרטואר מכובד של הקלטות קלאסיות ומיוחדות מאשר לסוואלאו, שוב רק דיבורים כמותיים, לגבי האיכות זה כמובן עניין של טעם...

תודה רבה חברים, אני ממש שמח לשמוע שנהנתם ושיש פה אוהדי סוואלאו. מחמיאה לי מאוד ההערכה שלכם. שחכתי להוסיף אולי איזה רשימת אלבומים מומלצת למי שמחפש משהו מסוים, אז אעשה את זה פה. בתור סיידמן: עם ג'ון סקופילד (וביל סטיוארט על התופים) Enroute. עם גארי בארטון Hotel Hello. דואטים עם סטיב קאן, Live In Japan. עם הקווארטט של גארי בארטון ופט מת'יני (עם אנטוניו סאנצ'ז על התופים) Quartet Live. דואטים עם קרלה בליי, Are We There Yet? וגם Duets. עם הביג בנד של קרלה, Appearing Nightly וגם Goes To Church. עם הלהקה של קרלה (כפי שהמלצתי כבר בפוסט עצמו) The Lost Chords. ובתור לידר אני כמובן ממליץ שוב על Home המעולה, ומתקופת הקווינטטים למיניהם אני ממליץ על Deconstructed שוב וגם על The Real Book שקדם לו ועל הלייב Always Pack Your Uniform On Top. כמובן שזאת רשימה מאוד חלקית ואני אהיה מוכן להמליץ על עוד דיסקים עם עוד אמנים מעניינים אבל אני חושב שיש פה משהו לכל צד מהנגינה המדהימה של סוואלאו. עוד נכס נהדר שהאינטרנט מציע למזלנו ואני מציע לכולם לבדוק זה שבאתר של הלייבל שקרלה בליי הקימה וסטיב סוולאו והיא מנהלים ומוציאים את המוזיקה שלהם תחתה (תחת קורת הגג של ECM) קיימת רשימה להורדה חינם של שירים שסטיב כתב. http://www.wattxtrawatt.com/leadsheetsswallow.htm ממליץ לכולם לבדוק שם כל מיני דברים, יש גם רשימה של קרלה עם לא מעט אוצרות ענקיים (לחובבי הג'אקו, באחד הדיסקים הראשונים שבהם הוא מנגן, עם ברוס דיטמס, פט מת'יני ופול בליי מנוגנים הרבה קטעים של קרלה וביניהם שניים מאוד חשובים, Vashkar וKing Korn). ושוב תודה רבה.

השם עלה פה בפורום כבר כמה פעמים (אפילו שיש פה יחסית מעט ג'אזיסטים) אבל לכבוד יום ההולדת ה70 של קרלה בליי (זוגתו הנוכחית לחיים) וסתם לכבוד העובדה שהקשבתי שוב להרבה דברים שלו בזמן האחרון, רציתי להקדיש נושא ולדבר קצת (ובטח זה יהיה ללא תגובות) על אחד הבסיסטים הכי חשובים בבס החשמלית של הג'אז לדעתי וללא ספק אחת ההשפעות הגדולות ביותר עלי אישית. אז מי זה סטיב סוואלאו? שאלה טובה, סטיב סוואלאו נולד ב1940 (!!! בן 71) והתחיל לנגן קונטרהבס בגיל 14, הוא למד באוניברסיטת ייל קומפוזיציה עד שפרש ועבר לניו יורק כדי לנגן עם ג'ימי ג'ופרי ומאוחר יותר ארט פארמר (שכנראה היה אחד הדברים האחרונים שהוא הקליט לפני שעבר לבס חשמלית), הנה הקלטה עם ארט פארמר, ג'ים הול הגדול ופיט לה רוקה. שימו לב לסאונד ולנגינה המדהימה שלו על הקונטרהבס וגם לאלו שכבר מכירים, כמה היא דומה לנגינת הבס החשמלית שלו (דבר די נדיר, כמעט כל אלה שמנגנים על שני הכלים מתייחסים לכל אחד אחרת במידה מסוימת). בתחילת שנות ה70 עבר סטיב סוולאו לנגן רק על בס חשמלית (לצד עוד כמה בסיסטים שעשו זאת בשנים האלה, בוב קראנשו למשל, שניגן עם סוני רולינס וג'ו הנדרסון), סוואלאו נוהג לנגן בבסים 5 מיתרים עם נטייה לנפוחות או בעלות פייזו ותמיד מנגן עם מפרט, אחד מהסיבות לסאונד המאוד מאוד מיוחד (וגם שנוי במחלוקת) שלו. אני עוד לא ראיתי מוזיקאי שעומד בקו האפור לגבי סוולאו, או שאוהבים אותו או שממש לא, אני חושב שזה ככה עם הרבה נגנים בעלי אופי מיוחד ושונה ואני מוצא בזה משהו טוב. במרוצת השנים סוואלאו היה פעיל מאוד מוזיקלית בהמון ז'אנרים בתוך הג'אז ויצר המון מוזיקה שכדאי להתייחס אליה, בתור סיידמן, אצל ג'ון סקופילד למשל. ובלהקה של קרלה בליי. אני ממליץ גם לבדוק את כל המון אלבומי הביג בנד של קרלה שהם באמת נהדרים (ברובם, יש שם די הרבה אלבומי פיוז'ן שהם פחות לטעמי) וגם את האלבום הזה של קרלה Carla Bley And The Lost Chord Finds Paolo Fresu גם הדואטים המפורסמים עם קרלה כמובן חייבים לקבל ביטוי http://www.youtube.com/watch?v=UQwCkn_Do2Q&feature=related אבל מה שאני באמת חייב לסטיב זה על הדיסקים שהוא הוציא תחת שמו, ועל שניים במיוחד, Home ו Deconstructed. אני אספר קצת על כל אחד, Home, הוא אלבום שאותו סוואלאו הקדיש להלחנת שירים של המשורר האמריקאי רוברט קרילי, שכותב שירים קצרים מאוד, כמה שורות בודדות, אותן שרה בדיסק שילה ג'ורדן המעולה. על הפסנתר בדיסק סטיב קאן, על הקלידים לייל מייס, על התופים בוב מוזס ועל הסקסופון דייב ליבמן. בדיסק שוררת אוירה מאוד מוזרה ולא שגרתית, זה דיסק מרתק בעייני שקורה בו משהו מאוד מיוחד שרק אמן כמו סוואלאו עם ויז'ן מיוחד ולחנים מעניינים ומיוחדים כמו שלו יכל ליצור. לצערי בטיוב יש רק שיר אחד מהאלבום והוא לא השיר הראשון שהייתי בוחר, אבל זה מעביר חלק מההוויה של הדיסק, אני חייב לספר שזה אחד האלבומים הראשונים שמשכו אותי לג'אז (כמה שזה מוזר) ואני חייב לו הרבה.... למי שבכל זאת מתעניין ורוצה להשיג את האלבום אני מאוד ממליץ על להקשיב להקדמת הבס לשיר She Was Young , זה מדהים. http://www.youtube.com/watch?v=9BByZxu8LQU ועל Deconstructed בקצרה, זה אלבום מופת, שמחזיר הרגשות של הארד בופ באיזשהוא מקום עם נגנים מאוד מודרניים (ריאן קיזור, אדם נוסבאום, מיק גודריק וקריס פוטר שעדין יחסית צעיר בזמן ההקלטה). יש קסם וגם תקווה בדיסק הזה, גם שעוד יש טעם למוזיקה מהסוג הזה (כל האלבום הוא סווינג או לטין באיזשהוא מקום ועדין מודרני ומעניין וקסום וחדשני ומאוד מאוד כיפי, דבר שהיה נדיר גם אז יחסית והיום עוד יותר....). ורק שתדעו שסוואלאו לא מוערך רק כנגן מדהים, סיידמן מעולה ובנד לידר מעולה אלא גם מאוד (ואפילו בעיקר) בזכות הכתיבה שלו, שירים רבים שלו הפכו לסטאנדארטים למשל falling grace ו eiderdown המצויינים, ודרך אגב, הוא היה אחד מהוריו של הריל בוק הידוע לשמצה, אני לא בטוח באיזה צורה בדיוק אבל אני יודע שהוא אחד מהאנשים הראשיים שעשו את הדבר הזה. אני מקווה שמישהו נהנה לקרוא על אחד הנגנים בעייני הכי מעניינים וחשובים שדרכו פה ומבחינתי הוא מהווה מקור השראה ענק ואני מרגיש מאוד בר מזל שזכיתי לראות אותו חי (ואני מקווה שעוד יצא לי בעתיד, ואם יהיה לי מזל אז אולי גם לדבר איתו קצת ואפילו לקחת שיעור). יום טוב. גל.

גל שעיה מירושלים\ חיפה. מנגן בס כמעט 6 שנים וקונטרהבס קצת יותר משלוש. מנגן המון סגנונות (באמת המון, אני לא מתפלצן) ובבעלותי בס 5 מיתרים של ווריור (סיגנצ'ר בולט און אם תחפשו דגם) ושישייה פרטלס של יאמהה (yamaha TRB 6 P) מגבר מארק בס (הקומבו 12 אינץ') וקונטרהבס גרמני.

אני מאוד אוהב את סמית' למרות ההתנגדות הכללית של כולם, הם לא שומרים על סאונד "חדש" הרבה זמן אבל כשהם מתייצבים הסאונד שלהם מצוין לטעמי, לא מתכתי מידי והמיתרים מאוד נעימים ונוחים. מיתרים שאני מאוכזב מהם כל פעם מחדש זה DR שלדעתי הם מיתרים באיכות די נמוכה והם אוברפרייסד לגמרי, הלואו ריידרז סבירים אבל ההיי בימז בהירים באופן מגוכח ובאמת קשה לי להבין איך אנשים מרוצים מהמיתר הזה.