RT

שלום דן, אין דבר כזה "אקורדים לבס". אקורדים אינם משוייכים לכלי זה או אחר, הם רלוונטים לכל הכלים. מבחינת מאגרי אקורדים, רוב מה שתמצא אונליין יהיה מצ'וקמק ומלא בטעויות. המקור הכי טוב לאינפורמציה מדוייקת הוא ספרים שהאומנים עצמם מוציאים. גם שם יש לעיתים טעויות. כשאני רוצה להוציא הרמוניה (רצף אקורדים) של שיר אני מוצא אותו ביוטיוב ומוציא משמיעה ואני נעזר בכלי הרמוני, פסנתר או גיטרה. אותו דבר לגבי תפקידי בס, משמיעה. אחרי שכתבתי את כל זה... נסה את הספר להורדה מכאן: http://mustaki.com/guitarbook/

היה דיון על הבס הזו לא מזמן: הבעיה שלי איתך בן, היא שבכלל קוראים לך אלדד...

פשוט נכנסים לאיביי ובוחרים בפיקגארד. יש מיליון אפשרויות. ממש קל. מזמינים ושוכחים. אחרי שבועיים-שלושה מקבלים sms מהדואר והולכים לקחת. זהו.

פלקסי בעובי ס"מ יהיה לדעתי מספיק חזק ואפשר גם יותר עבה. CNC יחתוך כל דבר בתנאי שהמידות מוזנות לתוכנה, כולל זוויות. מנסיוני, במקום הספציפי אליו אלך הם יכינו בעזרתי קובץ לתוכנה עם כל הנתונים שאכתיב. יכול להיות שאני מבלבל בין CNC לחיתוך ע"י לייזר. אני מדבר על לייזר.

מגניב ביותר. אני מניח שהקוביה של מארקבס תתאים גם היא לקונסטרוקציה הזו. כשתסיים אשמח לקבל שירטוט עם מידות מדויקות ואקח את זה למפעל CNC שיחתוך לי בלייזר מפלקסיגלס. מבטיח לחרוט את שמך ®האקבק®

התגעגנו, גיל..

פשוט רושמים את המחיר המבוקש, בדיוק כפי שרשמת את המשפט הקודם. דוגמא: למכירה סט מיתרים מצופי זהב 24 קראט ומשובצי יהלומים. מחיר: 23,500 ש"ח

משפט רביעי בפוסט:

גרסת הסטודיו

אני אומר שתתחיל להפנים שפוסטים שאינם מודעות צריכים להתפרסם בלובי. לא בלוח המודעות. זו כבר הפעם השלישית שאתה עושה את זה.

החורים של ברגי הפיקגארד מלאי צבע? פס הצבע הברור בקצה ה control cavity?

אילן, הבנאדם רק מתחיל. הוא מנגן כרגע על קלאסית שהורידו לה שני מיתרים... הוא לא ינגן בהרכב בשנה הקרובה. מה רע במגבר קטן לחדר? אני ממש לא מסכים עם האזהרות האלה. - קנה את הבס הכי טובה שאתה יכול להרשות לעצמך ואיזשהו מגבר קטן, רצוי יד שניה במצב תקין, לך ללמוד אצל מורה באופן מסודר וצא לדרך. העתיד יפגיש אותך עם מגברים טובים. אל תדאג לזה עכשיו.

יש המון חנויות איביי יפניות שמפרסמות מוצרים לא שלהן שמוצעים ע"י חנויות יותר גדולות. לכן אפשר לראות את אותו מוצר מוצע באותו זמן אצל כמה מוכרים (להלן "חאפרים"), במחירים שונים, תמיד יותר יקר מהמוכר המקורי (בהצלחה למצוא אותו). לפעמים המוכר/חנות המקורי מציג את המוצר באתר של החנות וכלל לא באיביי. כשאתה מבצע קניה באיביי מהחאפר - הוא אץ רץ לקנות את המוצר מהמוכר המקורי, שולח אליך ועושה עליך קופה. זה מאד נפוץ. לכן, כמובן קיים מצב שהמוכר המקורי מכר את המוצר (לאילן במקרה דנן) והחאפרים עדיין לא עדכנו את חנות האיביי שלהם.

ראשית, זה לא עניין לשוני אלא מהותי. שנית, זו בפירוש השקעה ולחלוטין למטרות רווח. לא רווח פיננסי, לא נדלני... רווח מוזיקלי אישי וסובייקטיבי לגמרי. אותו הדבר הוא לגבי תשלום גבוה למורה טוב. השקעה פרופר. מי שהופך את זה למקצוע ברמה זו או אחרת גם קוצר רווחים כספיים בהמשך הדרך - באופן שקשור ישירות להשקעה המדוברת.

הוא ישתדל, בעתיד. אני אשתדל, וה"אני" מיותר מכיוון שאשתדל זה בגוף ראשון: "אשתדל לבדוק את העניין", כך צריך. בהשראתו של הדוקטור אבשלום קור. וכעת זווית ראיה נוספת. כשאתה מציב את איכות הסאונד בראש סולם העדיפויות אני מסכים שהמגבר הוא החוליה החשובה בשרשרת. אבל, לדעתי איכות הסאונד אינה צריכה להיות בעדיפות ראשונה אצל נגנים בתחילת דרכם (תקן אותי אם אתה כבר לא שם. שנתיים-שלוש ראשונות זו תחילת הדרך). בשלבים האלה יותר חשוב להשקיע בכלי נגינה איכותי ונוח שיאפשר אקשן נגינה סביר, מינימום רעשים, צוואר ישר, סריגים תקינים, אלקטרוניקה אמינה... כל התכונות שבגללן כלים גרועים מעכבים תלמידים וגורמים לתיסכול ולרצון לנטוש. המטרות העיקרית בשנים הראשונות הן רכישת מיומנות ושליטה בכלי, למידת מוזיקה ורפרטואר והכרת הפונקציונליות של הכלי בהרכב. סאונד טוב, בשלב הזה הוא משני ואגב הוא מגיע די באופן אוטומטי עם השתפרות הנגינה, עם כל מגבר. אני מורה כבר עשרות שנים. תלמידים מגיעים עם כלים זולים מאיכות נחותה. למרות ניסיונותי לבצע סטאפ ולשפר את מצבם, הרבה מהכלים מרגישים זוועה. התלמידים רואים אותי מדגים על הבס שלי בקלילות וצריכים להתאמן ולבצע על הכלי שלהם. זה לא פייר מכל בחינה ומתכון בטוח להרס הביטחון העצמי. מגבר טוב לא פותר את זה.

הנוכחות השולטת של הפלסטיק מטרידה אבל הייתי שמח לנסות.

השקשוקה יותר מעניין אבל יוצר אי שקט ומעורערות נפשית. השחור משעמם אבל יבטיח יציבות ושינה נטולת סיוטים.

או הצידה. לא נהיה קטנוניים.

מ ע ו ל ה !!!!!

או, בדיוק לזה התכוונתי

העמידות של נאט מבראס עולה על כל העצמות והפלסטיקים. הנאט של סמית, שגם מעוצב באופן ייחודי, מושלם כשהוא יוצא מהחנות. הוא יחזיק מעמד הרבה אחרינו. אין צורך לגעת בו לעולם אלא אם מתרחשת קטסטרופה בצוואר או לשריגים. באופן כללי זה נכון ששריג אפס פוטר אותנו מכל תחלואות הנאט המעצבנות אבל זה מכוער לדעתי.. משהו מפריע לי בעין כשאני רואה שם את הקו הכפול הזה במקום נאט עבה אחד. זו לא ביקורת על הבס הספציפית הזו שנראית מדהים.

במחירים כאלה פשוט קונים, יהיה מה שיהיה. אבל באמת אי אפשר לדעת מה יגיע. כדאי להקפיד לקנות רק ממוכרים ותיקים עם פידבק מושלם אבל גם אז יכולות להיות הפתעות. זה חלק מהמשחק.

איזה מגניב זה נשמע כשמנגנים ב feel הנכון.

מאד מוזר. המתופף בקידמת הפריים. הבסיסט מנגן מפרט מבוסס up stroke. בלוז לבן שרוצה להיות רוק כבד מתובל בליינים אוניסונו קצת ילדותיים/קצת ג'אזיים/קצת כלייזמרים.