EyalionIS פורסם אפריל 19, 2015 פורסם אפריל 19, 2015 לאחרונה התחלתי להתעסק די הרבה בשמיעה שלי וניסיתי לבוא לזה מהרבה כיוונים שונים, אך הבעיה היא שהשמיעה שלי פועלת בצורה די מוזרה. כשאני שומע צליל, אוטומטית קופץ לי בראש השם שלו - נגיד אני שומע דו, אני ממש שומע בראש את המילה דו מתנגנת ביחד עם הצליל. עכשיו, הבעיה היא שאני כמעט ולא מסוגל להבדיל בין חצאי טונים, כשאני שומע דו זה יכול להיות גם דו# ויכול להיות גם סי, ובנוסף, אחרי שאני שומע מספר צלילים ברצף הכל מתחיל להתבלגן בראש.. ניסיתי להתעלם מהשמות שאני שומע בראש ופשוט ללמוד להבדיל בין מרווחים כמו שרוב האנשים עושים אבל אני פשוט לא מסוגל להתעלם מהם, והם בסופו של דבר רק מבלבלים אותי. כרגע אני מנסה להבין אם אני אמור להתעלם ממה שאני שומע בראש וללמוד לזהות מרווחים מההתחלה, או לחלופין לפתח את היכולת לזהות בצורה אבסולוטית את הצלילים. עוד בעיה שנתקלתי בה היא אי היכולת שלי לשיר - גם אם אני אשב ליד פסנתר, אנגן דו, ואנסה לשיר יחד איתו נורא קשה לי לשיר את מה שאני שומע ואני חושב שזה מונע ממני גם לפתח את השמיעה. אשמח מאוד אם מישהו שבמקרה מכיר את הצרות שלי ידע לעזור, תודה.
Hamami פורסם אפריל 19, 2015 פורסם אפריל 19, 2015 לא נתקלתי בדבר כזה, אבל אפשר להשפיע/לשנות. קודם כל, הגדרה של המצב. 1- מתי זה קרה בפעם הראשונה ששמעת גם את השם של הצליל? בתקופה שניגנת או לפני? 2- את מי אתה שומע אומר את השם של הצליל? אתה? אנשים שאתה מכיר? קול של בן/בת?
bass_man_dk פורסם אפריל 19, 2015 פורסם אפריל 19, 2015 לדעתי אם אתה באמת שומע כמו שאתה אומר לימוד של תאוריה בסיסית ישלים לך את הפארים בין מה שנקרא "perfect pitch" שזה מה שאני מבין ממך שיש לך ל"relative pitch" שזה מה שאתה מכוון אליו. אם תדע את היחס של ב"דו" שאתה שומע לסולם שאתה נמצא בו כל שאר התווים הם יחסיים לזה. אני גם מאוד ממליץ על שיתת סופאג' לפיתוח שמיעה רלטיבית.
EyalionIS פורסם אפריל 20, 2015 מחבר פורסם אפריל 20, 2015 אני חושב שזה התחיל שאחרי שהתחלתי לנגן, לא ממש יודע ממש בוודאות מתי. אין לי מושג מי אומר את שם הצליל, לא מישהו ספציפי, אם אני רוצה אני יכול לשמוע כל אחד.. בכל מקרה יש לי שיעור סולפג' לשעתיים פעם בשבוע ממגמת המוסיקה, אני פשוט מנסה להחליט באיזה כיוון להתקדם כמו שאמרתי, לנסות לעבוד לפי מרווחים או לפתח את השמיעה הלא ממש אבסולוטית שלי. כרגע אני עובד בעיקר עם teoria.com ו http://www.musictheory.net/exercises/ear-intervalולפעמים גם סתם יושב ליד פסנתר ושר איתו - מה אתם ממליצים ?
Hamami פורסם אפריל 20, 2015 פורסם אפריל 20, 2015 תתרכז בשמיעה אבסולוטית. שמיעה רלטיבית קיימת אצל כל בני האנוש ברמה כזו או אחרת למעט אנשים עם בעיית TONE DEAF. לגבי השירה, זה קל לפתור. להסביר בכתיבה, מורכב...
lukatch פורסם אפריל 21, 2015 פורסם אפריל 21, 2015 יש לך בסיס מצוין לשמיעה אבסולוטית, שצריך חידוד באמצעות פיתוח שמיעה (שמיעה יחסית) כדי להפוך לשמיעה מוזיקלית טובה.
GalShaya פורסם אפריל 22, 2015 פורסם אפריל 22, 2015 הנה עצה פרקטית. 1- בעיני מרווחים הם כמו בדידים, אי אפשר להשתמש בהם באופן פרקטי on the fly, כמו מודוסים, ההקשר המוזיקלי שלהם הוצא מהקשרו בעשרות השנים האחרונות ואנחנו כולנו סובלים מזה אז אל תתבאס על זה. 2- תרגיל בשלושה שלבים, א. שב ליד כלי, הכי טוב פסנתר, תנגן דו ותקשיב לו, תן לו לצלצל (בלי פדאל, תחזיק את התו), תנגן אותו חזק, חלש, באמצע אחרי שהצליל דועך נגן אותו שוב, עכשיו לאחר שניגנת אותו שיר אותו בראש, בלי להוציא קול, הכי חזק שאתה יכול, תנסה לגרום לצליל להיות הכי חי בדימיון שלך שאתה רק יכול. אחרי שעשית את זה, תחזור על השלבים האלה (תנגן, תשיר בראש) ואז תשיר אותו כשהגרון שלך בטוח מה הוא צריך להוציא, אחרי כמה פעמים אני די בטוח שתצליח להתאים את הצליל שאתה שר לצליל המנוגן. ב. אחרי שאתה מרגיש שאתה משתפר בזה תנסה לעשות את זה עם כל צליל לבן בפסנתר (או במקרה שלא על פסנתר כל הצלילים של דו מז'ור) אם יש צליל שאתה מרגיש שגבוהה לך, שיר אותו אוקטבה מתחת, את הדו האמצעי של הפסנתר אתה אמור להיות מסוגל לשיר במידה ויש לך מנעד של נער נורמטיבי. תנסה לשיר את הסולם, כשאתה מרגיש שאתה מצליח תנסה לדלג ולשיר חלק מהצלילים רק בראש ולהמשיך לשיר אחרים בקול. ג. (החלק המעניין) כפי שאתה בטח יודע אם אתה במגמת מוזיקה (למרות שלא תמיד מדגישים את זה) בסולם יש לנו צלילים סטאטיים (יציבים) וצלילים דינמיים (פעילים) ועל זה בנויה כל המוזיקה הטונאלית.... מה שכלכך יפה בדבר הזה זה שכלכך קל לשמוע אותו... מה שאני מציע לך זה להתחיל מלנגן את זה, תנגן סולם מז'ורי על פסנתר, להזכירך החלוקה היא דו-מי-סול-לה צלילים יציבים ורה פה וסי הם פעילים. תנסה להלך לך על הצלילים הלבנים (לאט!) ולהרגיש את זה, תיתקע על הצלילים היציבים ותבין איך זה מרגיש, תיתקע על צליל פעיל ותנסה להבין איך זה מרגיש. מה שאתה אמור להרגיש, זה את הגראביטציה של הטונאליות, אם התחלת מדו, וניגנת מספיק לאט וללא צלילים זרים, הצלילים הפעילים ירצו להיפתר, וברגע שתתחיל לזהות את התפקוד של כל צליל במערך הזה, אתה תוכל גם להתחיל "לשמוע" טונאליות, זה אגב (בעיני) הבסיס האמיתי של שמיעה יחסית. ללא חשיבות לצלילים בסולם, שמיעה של טונאליות בסיסית והתחלת ההבנה של ההיררכיה בתוך הסולם. מקווה שזה יעזור.
EyalionIS פורסם אפריל 22, 2015 מחבר פורסם אפריל 22, 2015 טוב שמעו בלבלתם אותי לגמרי, כל אחד אומר משהו אחר החלטתי שאני פשוט אתקדם בכל הכיוונים, כשהדגש הוא לפתור את בעיית השירה...
RT פורסם אפריל 22, 2015 פורסם אפריל 22, 2015 תתרכז בשמיעה אבסולוטית. שמיעה רלטיבית קיימת אצל כל בני האנוש ברמה כזו או אחרת למעט אנשים עם בעיית TONE DEAF. לגבי השירה, זה קל לפתור. להסביר בכתיבה, מורכב... העצה הזו לא ברורה לי. למה הכוונה בלהתרכז בשמיעה אבסולוטית? זה כמו לבקש ממני להתרכז בלהיות מטר ותשעים.
Hamami פורסם אפריל 23, 2015 פורסם אפריל 23, 2015 העצה הזו לא ברורה לי. למה הכוונה בלהתרכז בשמיעה אבסולוטית? זה כמו לבקש ממני להתרכז בלהיות מטר ותשעים. ממש לא. קודם כל, סוגי השמיעה אינם קשורים למוזיקה בכלל. סוגי השמיעה הינן תכונות מנטליות ומוחיות, ואפשר לנווט אותן למקומות, בשונה מהתכונות הפזיות. אם לא ראית אדום בחיים שלך, לא תדע לקרוא לו אדום ובטח שלא לדמיין אותו. עדיין, זה רחוק מלהגיד שאינך יכול לראות אדום אלא אם אתה עוור צבעים, ועצם העובדה שאתה יכול לזהות צבעים וצורות, אינה מעידה עליךבהכרח שאתה צייר. אם יש נזק לעין והיא אינה יכולה לראות צבעים, זה עדיין לא אומר שהמוח אינו יכול לקלוט צבעים ולמעשה, אם יחברו מצלמה, המוח יתרגל למצב וימישך להתפתח. אולם תינוק שנולד והוחזק בחשכה מוחלטת בארבע שנים הראשונות לחייו, יהיה עיוור גם אם כל מנגנון הראיה תקין בבסיסו. העדר גירויים מבחוץ מנעו ממנגנון הראיה להתפתח. קודם- הנה משהו שכדאי לקרוא- http://en.wikipedia.org/wiki/Absolute_pitch עכשיו, שמיעה אבסולוטית היא עניין של היכולת התפיסתית של המוח בדיוק כמו שמיעה רלטיבית, למרות ששתיהן תפיסות שונות. את הרלטיבית, קל לנו לקבל בתור דבר שהוא ברור לרוב המין האנושי (כנראה חלק ממנגנון ההישרדות). רובנו יודעים להבחין מבין 2 צלילים איזה צליל גבוה ואיזה צליל נמוך, וכשמפתחים את אותה שמיעה, אנחנו מתחילים לזהות מרווחים. לדוגמא- מי שניגן מספיק בלוז בחייו, יודע איך האקורד הבא ישמע עוד לפני שניגנו אותו, ואם אותו אקורד לא יהיה שם אלא אקורד אחר, הוא יגיד "היי, זה שונה מהבלוז שאני מכיר". שמיעה אבסולטית, היא תכונה תפסתית של המוח יש אנשים שנולדו עם התכונה טבעי. עדיין, הם לא יוכלו לקרוא ל"דו" בשם "דו", כי מעולם לא הייתה להם חשיפה שכך בני אדם קוראים לצליל בעולם המערבי. כמובן שכיום, ועם האינטרנט, קל מאוד להחשף לדברים. למי שלא נולד עם התכונה, יש אפשרות לפתח, אבל זו עבודה אינטנסיבית שדורשת חריצות. לילדים הרבה יותר קל כי המוח שלהם מייצר קשרים כחלק התפתחותי שקשור לסביבה שלהם. לכן להרבה נגנים של מוזיקה קלאסית יש שמיעה אבסולוטית, ועם זאת, יכול להיות אדם שמעולם לא ניגן ויש לו את הכונה בצורה טבעית. לגבי העצה, אייל הסביר מה הוא עושה, ושאל במה להתרכז, בפיתוח שמיעה רלטיבית או אבסולוטית. אז העצה שלי היא להתרכז בפיתוח שמיעה אבסולוטית לפי מה שהוא בחר, אבל מרוב עצות, בלבלנו את הבחור... ובעקבות כך הוא בחר לעשות מה שנראה לו נכון. אז אייל, שיהיה בהצלחה.
EyalionIS פורסם אפריל 23, 2015 מחבר פורסם אפריל 23, 2015 אני מאמין שאם אפתח לכל הכיוונים בסופו של דבר אני אראה ואבין מה עובד הכי טוב בשבילי - חוץ מזה, אף פעם לא מזיק לפגוש את הבעיה מכמה כיוונים שונים, כל עוד בסוף מתמקדים... בכל מקרה תודה לכולם על התגובות המושקעות, גם אם לא קיבלתי תשובה ברורה מאוד נהניתי לקרוא
RT פורסם אפריל 24, 2015 פורסם אפריל 24, 2015 הויכוח לגבי היכולת לרכוש שמיעה אבסולוטית באופן נלמד, עתיק יומין. יש מספר מצומצם מאד של מורים שטוענים שיש להם שיטת לימוד שתלמד אותך שמיעה אבסולוטית. מורים אחרים ילמדו אותך פיתוח שמיעה המבוסס על זיכרון המצריך אימון בלתי פוסק כדי להגיע לרמת יכולת שתידמה לשמיעה אבסולוטית. במקומך הייתי עוזב לחלוטין את עניין האבסולוטי ומתרכז בפיתוח שמיעה. נקודה. פיתוח שמיעה הרמוני, פיתוח שמיעה על הכלי, פיתוח שמיעה א-טונאלי, סולפז'... יש מספיק במה להתעסק.
GalShaya פורסם אפריל 24, 2015 פורסם אפריל 24, 2015 הויכוח הזה כבר הגיע לידי (סוג של) פתרון. כמו שפה ישנו זמן שאזור מסוים שלנו במוח גמיש ובנוי לקלט מסוים, אצל אלה שהתמזל מזלם (דווקא על זה ישנו כרגע ויכוח) והיו חשופים לדברים הנכונים + בעלי נטייה לכך התפתחה השמיעה הזאת באופן לא רצוני (ישנה תרופה פסיכיאטרית שכתופעת לוואי פתחה את גמישות החלק הזה במוח ואנשים רכשו בעזרתה שמיעה אבסולוטית באופן לא רצוני כמו ילדים אך בגיל מבוגר)... בנוגע לרכישת היכולת, זה אפשרי, דורש אימון רב וגם ריכוז... זה לא מאוד שימושי פשוט, כמו שאמרת, הדברים החשובים בפיתוח שמיעה הם שליטה במערכות הטונאליות והא-טונאליות ובעצם הפגנת התמצאות כללית בכמה שיותר מערכות מוזיקליות. ולכותב הפוסט (אני מניח ששמך אייל אך לא בטוח) תראה, פיתוח שמיעה הוא נושא שנוי במחלוקת, אין תשובות חד משמעיות וכל האנשים שכתבו לך פה הם מקורות מידע טובים מאוד. בסופו של דבר תחשוב מה הוא פיתוח שמיעה, כמו שאני הגדרתי את זה לדעתי מטרתו הוא "התמצאות בשטח" כמו ללמוד ניווט ללא מפה כך גם לנגן ללא תווים. תקשיב למוזיקה ותנסה לפענח מה אתה שומע, לכל אחד יש נטייה לפענח בקלות יותר דבר אחר... תנסה ללא כלי לנסות לחשוב מה היית מנגן שם. תנסה גם לכתוב בראש שלך מנגינות ומהלכי אקורדים. אני פשוט ממליץ לך לעשות כמה שיותר כדי לפתח את היכולת המוזיקלית שלך מחוץ לכלי. בהצלחה
Recommended Posts
ארכיון
הנושא הזה הועבר לארכיון והינו סגור לתגובות.