SL פורסם אוקטובר 4, 2019 פורסם אוקטובר 4, 2019 (נערכה) איכשהו עברו להן השנים והספקתי לאסוף לא מעט גיטרות בס, חלקן איתי זמן רב וחלקן זמן קצר. לשמחתי אני מנגן לא מעט, עם שני הרכבים (בשיא גם היו שלושה במקביל) ומשתדל לתת לרוב הגיטרות זמן נגינה סביר, לפחות אלה שנמצאות אצלי בבית. לפי סדר לא לגמרי אקראי, נתחיל: הראשונה, Wal MkII חמישה מיתרים נגנים כמו פול מקרטני, גדי לי, פלי, ג'ף אמנט.... טוב, על מי אני עובד, קניתי אותה בשביל הסאונד של ג'אסטין צ'נסלור (יחד עם העתק כמעט מושלם של הפדל בורד שלו, ועד רמת המיתרים והמפרט). האם אני נשמע בדיוק כמוהו עכשיו? לא, ועם הזמן המטרה הזו הפכה לפחות ופחות חשובה, במיוחד מאז שהג'אמביז כבר לא מנגנים. אבל הוול עושה את עבודתה נאמנה. הצוואר נוח ודק מאוד, הסאונד יוצא דופן, האלקטרוניקה מעולם לא הוציאה רחש שלא במקום, כל החלקים יושבים איתן במקומם. אם במקרה יש בסיסט בקהל הוא יבוא להגיד עליה משהו בסוף ההופעה. די כבדה הוול, והאמת שהייתי שמח שמיתר B יהיה קצת יותר טייט. ציון 9/10 הבאה, Peavey B-Quad, גם כן חמישה מיתרים הייתה הכניסה שלי לעולם צווארי הגרפיט (מגיעה עם צוואר של מודולוס), ובהחלט לא תהיה האחרונה. בשנים האחרונות קיבלה קצת פחות זמן נגינה. לא מאוד נוח לי עם סקייל 35", והקרן התחתונה שלה חופרת את הרגל כשמנגנים איתה בישיבה. בסטאפ האחרון שלקחתי אותה הבחור אמר שאחד הטיונרים שלה עומד למות בקרוב, מה שגורם לי לחשוש לקחת אותה, ושהטיונר ישבוק חיים דווקא כשצריך אותה. בפיאצו שיש לה על הגשר אני לא ממש משתמש (והאלקטרוניקה שלו גם קצת מרעישה) אבל ההאמבקרים נשמעים מצוין וגם כאן הצוואר דק ונוח, וישר כמו סרגל בכל מזג אוויר. אגרסיבית מאוד, לרוב אני מנגן עם ווליום של 60% בערך מהגיטרה עצמה, ובאופן כללי חיה שלא קל לאלף. גם מיתר B שלה יכול להיות קצת יותר טייט. ציון 7.5/10 עוד אחת מעולם הגרפיט, Bogart Blackstone, חמישה מיתרים למי שלא מכיר את בוגארט, מדובר ביצרן גרמני (סטפן הס), שבונה תחת השם SKC ובוגארט מאז שנות ה90 המוקדמות. יצא לי לפגוש את סטפן בתערוכה בברלין לפני שנתיים, בחור נחמד מאוד עם הרבה סיפורים מהתעשיה (סיפר שהבחור של מודולוס איים לתבוע אותו כי הוא כביכול הוציא פטנט על צווארי גרפיט, ואמר שהוא בעצמו הוציא כמה פטנטים בגרמניה על ייצור צווארים אבל מעולם לא נכנס לעניינים משפטיים עם יצרנים אחרים). הגיטרה מאוד (!) נוחה, הרבה יותר מכל השאר. הצוואר מצד אחד מתכתי וקשה ומצד שני הנגינה עליו רכה ונעימה. מיתר B טייט כמו מיתר G, הרבה יותר מכל חמישה מיתרים אחרת שיצא לי לבדוק. הצבע, נו, עניין של טעם. אני התרגלתי ואפילו אוהב, אבל כשאני אומר שהיא מסובבת עיניים זה לאו דווקא בגלל היופי שלה. את המיתרים מכוונים מהגשר, והמפתחות בהדסטוק משמשים רק לנעילה של המיתר במקום. אם זה נשמע לכם כמו פטנט מגניב אז אני יכול להגיד שזה פטנט איום ונורא וכבר הרסתי כמה סטים של מיתרים בגללו, עד שנשברתי והלכתי למישהו שיעשה את העבודה הזו בשבילי. בדגמים חדשים סטפן כבר לא משתמש במערכת הזו ומייצר מפתחות נורמלים, או הדלס. ציון 8.5/10 אחרונה לגרפיט, בינתיים, Clover BassTard, ארבעה מיתרים גם כן יצרן גרמני, וידוע לי שהיה גם שיתוף פעולה בינם לבין בוגארט מתישהו בשנות התשעים (אני חושב שדגמי הSlapper הם תוצאה של שיתוף הפעולה הזה). בכל מקרה שאלתי את סטפן עליה והוא אמר שהצוואר לא הגיע ממנו ושהם ייצרו צווארי גרפיט בעצמם מתישהו. החברה עצמה הספיקה להפסיק את הפעילות ולחזור לפני כמה שנים, עם ייצור חדש שאין לו הרבה במשותף עם הגיטרות הישנות. זו שכאן היא מהישנות. הטוב: כמעט הכל. אין הרבה גיטרות יפות כמוה, ובספק אם יש יפות ממנה. הצוואר כל כך דק שקשה לנגן עם צוואר ג'ז אחריה. מיתר E כבד בצורה נעימה מאוד. קצת מאבד את העוקץ הזה כשאני מנגן בדרופ D לצערי, אבל אולי זה עניין של סטאפ. ציון 9.5/10 נסיים עם שתיים קצת יותר סטנדרטיות: Fender Jazz Bass, יפנית, ארבעה מיתרים, ריפיניש לSFG ע"י בחור פולני שהגעתי אליו מחברים אחרים בפורום דרך הקבוצות בפייסבוק. עוד מקרה בו קניתי בס בעקבות נגן שהיה נראה מגניב עם הבס שלו, הפעם מייקי שוז מ-Queens of the Stone Age. אין הרבה מה להגיד, ג'ז בס הן גיטרות נהדרות. עושה את כל מה שהיא צריכה לעשות מצוין. לא מאבדת חדות גם בדרופ D או עם אפקטים משונים. הריפיניש מוסיף מלא מוג'ו (ורק אל תגידו לי להחליף לפיקגארד לבן). אבל בסוף זו ג'ז, ולכולם יש. ציון 8.5/10 Musicman SUB USA קיבלתי בהחלפה על גיבסון SG (חשמלית, לא בס). נמצאת בבית של ההורים אז קיבלה מעט מאוד זמן נגינה ממני. בעיקרון היא מוצעת למכירה, ואם יש משהו שמעצבן אצל מיוזיקמן זה שימוש היתר שלהם בשמות סאב וסטרלינג לדגמים שונים באיכויות שונות. אני בטוח שאם השם סאב לא היה מעלה אסוציאציות של גיטרות זולות מהמזרח היא כבר הייתה נמכרת, כי זו למעשה סטינגריי ברוב הפרמטרים, שיוצרה באותו מפעל בדיוק לתקופה קצרה, והייצור הופסק כי זה פשוט לא השתלם לחבר'ה בארני בול. באופן אישי אני מעדיף צווארים דקיקים אז קצת קשה לי עם מיוזיקמן וגם עם פרסיז'נים. אין ציון כי לא צברתי עליה מספיק פזמ יש גם איזו וושברן איפשהו שעלתה 600 ש"ח לפני איזה 20 שנה. ויש סקווייר פרסיז'ן שהספקתי להשיל ממנה את הצוואר והאלקטרוניקה לפני שניגנתי עליה תו אחד, אבל זה סיפור לפעם אחרת. עריכה אחרונה אוקטובר 4, 2019 על ידי SL
RT פורסם אוקטובר 4, 2019 פורסם אוקטובר 4, 2019 סקירה מעניינת ואתה כותב באופן שנעים לקרוא. אולי זה מה שעושה אותה מעניינת... הוול ללא ספק מעוררת סקרנות, מעולם לא ניגנתי על אחת. ואיזה צבע יפה יש ליפנית. חס וחלילה פיקגארד לבן. שים לב שחוקי הפורום מחייבים פירסום מחיר לכלים המוצעים למכירה והמקום לעשות זאת הוא בלוח המודעות. זה למען הסדר הטוב, השיויוניות והשקיפות.
SL פורסם אוקטובר 4, 2019 מחבר פורסם אוקטובר 4, 2019 תודה @RT ערכתי קצת. אני לא מנסה למכור אותה דרך הפוסט הזה, פשוט עצם הניסיון למכור הוא חלק מהסיפור. אם זה עדיין לא לעניין אנסה לערוך עוד.
huckbuc פורסם אוקטובר 5, 2019 פורסם אוקטובר 5, 2019 מעניין וכיף לקרוא, תודה. תוכל אולי להסביר מה הכוונה ב"מיתר B טייט / לא טייט"? פשוט המתיחות (במובן הפיזיקלי) של המיתר?
lukatch פורסם אוקטובר 5, 2019 פורסם אוקטובר 5, 2019 וואו שחר, האוסף שלך נראה נהדר, ועכשיו כשקראתי את הטקסטים אני מרגיש שאני גם מבין אותו.
SL פורסם אוקטובר 5, 2019 מחבר פורסם אוקטובר 5, 2019 תודה חברים @huckbuc הכוונה גם לכמה שהוא מתוח אבל בעיקר לסאונד שהוא מוציא. למיתרי B יש נטיה להיות עמומים קצת ביחס לשאר המיתרים
iBass פורסם אוקטובר 5, 2019 פורסם אוקטובר 5, 2019 הבחור הפולני עושה אחלה עבודה. אני קניתי ממנו פרסיז׳ן יפנית שנות ה-80 משהו, והיא פצצה - ויעידו כאן שאני הכי אנטי-פנדר שיכול להיות. היפניות האלה לא יורדות באיכות ובסאונד מהאמריקאיות (ואולי אפילו עולות עליהן) והן עולות מחצית מהמחיר.
guy_ron פורסם אוקטובר 5, 2019 פורסם אוקטובר 5, 2019 אחלה אוסף והיה גם כיף לקרוא ! בעניין B טייט, מבין לגמרי למה זה חשוב ומפריע. את הוורוויק 5 שלי מכרתי גם בגלל הסיבה הזאת. אגב גיליתי שלסוג המיתרים ובטח על העובי יש הרבה השפעה.
yosiwin פורסם אוקטובר 6, 2019 פורסם אוקטובר 6, 2019 SL - אחלה סקירה. אגב - לפני 14 שעות, iBass כתב: הבחור הפולני עושה אחלה עבודה. איך מוצאים אותו ברשת? אפשר לקבל קישור? תודה
huckbuc פורסם אוקטובר 6, 2019 פורסם אוקטובר 6, 2019 אני חושב שהכוונה לבחור הזה: http://restauracja-gitar.pl
iBass פורסם אוקטובר 6, 2019 פורסם אוקטובר 6, 2019 לפני 8 שעות, huckbuc כתב: אני חושב שהכוונה לבחור הזה: http://restauracja-gitar.pl אכן כן
guy_ron פורסם אוקטובר 7, 2019 פורסם אוקטובר 7, 2019 בתאריך 5.10.2019 at 23:05, huckbuc כתב: גיא - כולנו מחכים לסקירה של הגיטרות שלך יבוצע ובקרוב ! בתאריך 6.10.2019 at 00:34, Hamami כתב: בנוסף לסקירה ממליץ גם לעשות הדגמת אודיו של כל כלי. יש כמובן
guy_ron פורסם אוקטובר 18, 2019 פורסם אוקטובר 18, 2019 (נערכה) אהלן, שלא כמו אצל ידידי מלמעלה, הבסים שלי מיוצרות ע"י יצרנים הרבה יותר "סטנדרטיים". יש פה Fender, Music Man ו Warwick. סקירת הציוד שלי, לפי סדר לגמרי אקראי: Music Man Stingray 1995 הבס ה"אמתית" הראשונה שלי. כמו כל חברי הבסיסטים בתיכון רציתי להיות פלי. קניתי אותה במרום יחד עם ההורים שלי שעוד מרום ישבו ליד כיכר דיזינגוף. עלתה לי (להורים) אז 3,500 ש"ח וההתלבטות הייתה בינה לבין בס שחורה. הלכתי על האדומה. יש סיפור מעניין על הבס הזאת שכבר סיפרתי פה בפורום בעבר - פה. בגלל שיש לי מחלה שאני אוהב עודף סאונדים ואפשרויות שאפשר להוציא מכל כלי, וזה שאני הנדסאי אלקטרוניקה ויכול להלחים טוב, הוספתי עם השנים שידרוגים ותוספות לאלקטרוניקה יחד עם Drop D ועוד שטויות. אחלה בס, אבל אני מנגן עליה הכי פחות בחזרות / עם הרכבים. יש לה גבוהים שמפריעים לי ואיכשהו היא הכי פחות יושבת במיקס. הנה היא: Music Man Stingray Fretless 1992 מתנה של אשתי ליום הולדת 30. פרטלס מדהימה. לא מצאתי אחת כמוה. כבדה לאללה. אקשן 0. דומה אבל שונה מהמיוזיקמן הקודמת. יכולה להיות מאוד חמה ונעימה וגם אגרסיבית שצריך. הבס שהקלטתי איתה כמעט הכי הרבה. גם פה הוספתי עם השנים שידרוגים ותוספות לאלקטרוניקה יחד עם Drop D ועוד שטויות. הדמו שלה ישן לאללה אז אני שם פה שיר נחמד שמדגים טוב את הסאונד שלה: Music Man Stingray Special 5 HH הרכש האחרון. רציתי בס 5 שגם תהיה ורסטילית וגם ה B שלה יהיה טייט. קלעתי בול. מכרתי וורוויק בשבילה. אני עדיין בשלב ההתאהבות בה. היו לה מחלות ילדות שלשמחתי עברו לה (זמזומים וכאלה). ארני בול עשו בדגם הזה מלא שינויים ולכן לדעתי היא נשמעת אחרת מהמיוזיק מן של שנות ה 90 שיש לי. הרבה יותר רכה ונעימה. עוד לא הספקתי להופיע איתה ואני מחכה להזדמנות. אחלה אחלה בס וכיפית לאללה. הנה הדמו הקצר שעשיתי לה (לא הוקלט בדרך הרגילה שלי כי המחשב היה מקולקל אז הסאונד בהתאם): Warwick Star Bass II 2008 ציינתי את הבס הזאת מספר פעמים פה בפורום. אני מת עליה. מנגן עליה הכי הרבה מכל האחרות. בגדול וורוויק הוציאו את הדגם הזה בכמה רמות ושינויים קלים, זה הדגם הראשון שיצא - עם פתח אחורי, ללא גלוס על הצוואר, פאסיבי לחלוטין. הבס היא Semi hollow, יש לה בלוק מייפל שרץ באמצע. בהתאם למחלה שלי, חיפשתי די בהתחלה לשפר את הסאונד שלה מבלי להחליף פיקאפים ומבלי לקדוח בה. באותה תקופה יצר איתי קשר אדם מחברת Stellartone שהחברה שלו מייצרת חלופות לטון הפאסיבי של גיטרות / בסים (ועוד). הוא ראה את הדמואים שלי והציע שאני אהיה ה"נסיין" שלנו בכל מוצר חדש שהוא מוציא. כמובן שהסכמתי. לאחר מספר מיילים לא מבוטל בינינו ואחרי שביקשתי לקבל את ה"פנטזיה" הפאסיבית שלי בהתאם למוצרים שלו, הוא שלח לי קיט אלקטרוניקה שלם להרכיב על הגיטרה. הצלחה מסחררת. הבס ורסטילית לאללה ונשמעת מעולה בכל מצב. כמובן שהוספתי גם Drop D. הנה דמו ישן שלה (עם הכפתור המצחיק שהוא רצה שיהיה לה): Fender CB-100CE Acoustic-Electric Bass בס אקוסטית שקניתי ב 150 פאונד בלונדון (רחוב דנמרק). טובה בדיוק לניגון על הספה ולא יותר (למרות שהופעתי איתה מספר פעמים...). צוואר עקום, מזמזמת בגבוהים, ווליום סביר בקושי. אבל, באיזה קטע לא ברור זה הוידאו שלי שיש לו הכי הרבה צפיות ביוטיוב - מעל 530,000 צפיות ומעל 470$ הכנסות (!!!), כך שהיא החזיקה את ההשקעה עליה כבר מזמן... הנה הדמו שלה: Fender Precision Bass Special MIM רציתי פנדר אקטיבית שהיא PJ. ניגנתי על בכלי זמר (רשל"צ) על המקסיקנית הזאת והחלטתי שאני קונה, הייתה גם במבצע (3,200 אם אני לא טועה). היה חשוב לי שהיא תרגיש נוח ושתהיה בנויה טוב כי עוד בחנות היה לי ברור שהבחור מStellartone ייצר לי אלקטרוניקה אחרת לגמרי ושאני ישדרג פה לא מעט. וכך היה. החלפתי את פיקאפ P לשל אלון שגיא (אחלה פיקאפ), הוספתי Drop D, החלפתי גשר לBad Ass (בגדול סתם, אין צורך) וכמובן אלקטרוניקה משודרגת (על בסיס הקיימת) שאחרי אין ספור מיילים הגיע אלי הקיט להרכבה בדואר - גם פאסיבית עם סטילרטון, גם אקטיבית, גם PJ. התוצאה מעולה. הופעתי איתה מספר פעמים וכל פעם הסאונדמן נגנב. וכמובן שהיא ורסטילית לאללה!!! דמו אחרי שדרוגים: Fender Precision 50's MIM מקסיקנית, צוואר מייפל חתיכה אחת, פשוטה, מעולה. קניתי מרופא שיניים שכבר שם עליה פיקאפ של אלון שגיא. לא החלפתי, נשמע מעולה. מה שיניתי בנוסף - Drop D, סטילרטון. עברה כמה גרסאות של סטילרטון (אחרי שהוציא מוצר חדש). דמו כמו שהיא היום: Fender Jazz Bass 1977 אחרונה והכי חביבה! לפני איזה 15 שנים הלכתי לקנות ממישהו איזה אפקט. הבס הזאת הייתה זרוקה אצלו בצד של החדר. שאלתי כמה ? ענה 6,000 ש"ח כי הוא רוצה קטנוע חדש. ירדתי לכספומט והוצאתי לו כסף בלי להתווכח. יום למחרת הייתי אצל הרצל שאישר שהכל מקורי, למעט הפלסטיקים (כפתורים, Pickguard, Thumb rest), לא נורא. יחד עם הפרטלס, זאת הבס שהקלטתי איתה הכי הרבה ובטח שהופעתי איתה הכי הרבה. סוסה מנצחת! אבל כבדה טילים ולכן לאחרונה נחה יותר. מדי פעם אני מביא אותה לחזרה או הופעה ועף עליה מחדש. מפלצת. מה הוספתי - Drop D. זהו. הייתי חייב. חוץ מזה לא מחליף בה בורג. בגלל שזאת ג'ז בס, ואין מה לעשות דמו לג'ז בס, אז אין לי דמו ספציפי שלה. אז הנה וידאו שמראה כמה היא מעולה (למרות שיש עוד הרבה קליפים אחרים) : זהו. עברו לי בידיים עוד מלא בסים. לרוב עשיתי דמואים בערוץ. עריכה אחרונה אוקטובר 18, 2019 על ידי guy_ron
SL פורסם אוקטובר 18, 2019 מחבר פורסם אוקטובר 18, 2019 @guy_ron כולן נראות ובעיקר נשמעות מצוין, תודה על הסקירה ועל הדמואים
iBass פורסם נובמבר 6, 2019 פורסם נובמבר 6, 2019 @guy_ron אני מה זה אוהב את ההדגמות שלך ואת הנגינה שלך
erang פורסם נובמבר 6, 2019 פורסם נובמבר 6, 2019 לפני 6 שעות, iBass כתב: @guy_ron אני מה זה אוהב את ההדגמות שלך ואת הנגינה שלך מה שהוא אמר
guy_ron פורסם נובמבר 7, 2019 פורסם נובמבר 7, 2019 לפני 23 שעות, iBass כתב: @guy_ron אני מה זה אוהב את ההדגמות שלך ואת הנגינה שלך תודה
Recommended Posts
צור חשבון חדש או התחבר לחשבון קיים בכדי להגיב
עליך להירשם בכדי לכתוב תגובה
צור חשבון
פתח חשבון בפורום. זה קל ומהיר!
הירשם לפורוםהתחבר
משתמש רשום? התחבר כאן.
התחבר כעת