dave פורסם נובמבר 26, 2018 פורסם נובמבר 26, 2018 2 hours ago, iBass said: למה כל כך חשוב שזה וורוויק? סטאפיסט טוב ידע לעשות סטאפ לכל כלי בלי קשר לייצור או דגם. באיזה אזור אתה גר? יש לוורוויק את הגשר ה"תלת-מימדי" הזה (כדבריהם) שנראה לי קצת יותר מורכב מגשר של ג'אז בס... אז חשבתי שאולי עדיף למצוא מישהו שמכיר איך העסק עובד. ירושלמי
lukatch פורסם נובמבר 26, 2018 פורסם נובמבר 26, 2018 כל סטאפיסט סביר יודע לעשות סט-אפ לפלויד רוז, אז אני מניח שגשר של בס וורוויק לא יכול להיות סיפור מאתגר בשום צורה.
iBass פורסם נובמבר 26, 2018 פורסם נובמבר 26, 2018 בדיוק מה שאילן כתב! לצערי אני לא מכיר סטאפיסטים מאזור ישרושלים.
tomersg פורסם נובמבר 26, 2018 פורסם נובמבר 26, 2018 כדאי לקרוא את המדריך הזה.. נראה קצת מורכב בהתחלה אבל כשמבינים ומתנסים זה יותר פשוט. http://old.warwick.de/media/manuals/Basses/WWBassManual_en_2012_small.pdf את הסטאפ הכי טוב לוורוויק עשה לי לפני שנים דווקא איזה בסיסט ששכחתי את שמו ושהיה מנוסה עם וורוויק.. אבל אז למדתי לבד. באמצעות מדריכים. כמו זה.
lukatch פורסם נובמבר 27, 2018 פורסם נובמבר 27, 2018 בגשר של וורוויק יש לדעתי יותר מדי אפשרויות. אינטונציה זה כמובן חשוב (לא באופן מופרז אבל זה כבר דיון אחר). וגובה המיתרים, זה הכי חשוב. הבעיה היא שיש אנשים שמשחקים עם זה בשביל להימנע מזמזומים, ולא דואגים שכל המיתרים ייצרו קשת שמתאימה לרדיוס של הפרטבורד. אז אתה מתקן בעיה קטנה ויוצר בעיה גדולה. כיוון המרווח בין המיתרים - זה לדעתי מיותר. בהנחה שהבס מתוכנן טוב ולא מדובר באיזה זוועה סובייטית משנות ה-70, לא הייתי מאפשר למשתמש לשחק עם זה. תגדיל את המרווח מתוך הנחה שיהיה יותר קל לנגן אצבעות, פתאום חלק מהמיתרים לא נמצא בדיוק מעל המגנט בפיקאפ, ועכשיו הבס לא נשמע מאוזן. בקיצור, לא כל דבר צריך לאפשר למשתמש לעשות, כי יש הרבה אידיוטים בעולם וצריך להגן עליהם מפני עצמם.
dave פורסם נובמבר 27, 2018 פורסם נובמבר 27, 2018 תודה ג'נטלמן על התגובות. זכור לי משפט שאומר - "life are too short to safely remove USB devices" ובשבילי זה תקף גם לגבי לימוד עצמי של סטאפ לוורוויק הגשר הזה הוא דוגמא לאובר-אנג'ינירינג (אינטונציה, מרווח, גובה אינדבידואלי לכל מיתר ו-גובה/זווית של כל הגשר כיחידה), בנוסף לזה אפשר גם לכוון את הגובה של הנאט. בשבילי זה כבר יותר מידי... שתבינו, אני בסיסט בגמלאות שמנגן כמה פעמים בשנה, אז להשקיע זמן בלימוד עצמי נראה לי מיותר. ובכלל, הכיוון הוא להחליף את הוורוויק במשהו יותר סטנדרטי שאפשר לאפסן בארון בפחות רגשות אשמה השגתי אתמול טלפון של בחור ירושלמי שכנראה ניחן בידיים טובות. אעדכן לגבי איכות העבודה.
RT פורסם נובמבר 27, 2018 פורסם נובמבר 27, 2018 אני לא אוהב וורוויק אבל הגשר שלהם נותן פיתרון אלגנטי לאחת ממחלות הסטאפ המעצבנות - מצב בו האוכפים יושבים הכי נמוך שאפשר על הגשר ועדיין המיתרים גבוהים מדי מעל הפינגרבורד. הפיתרון הקלאסי הוא פירוק הצוואר והוספת shim בבסיס הנק-פוקט ליצירת/הגדלת זווית גוף-צוואר. בוורוויק פשוט מורידים את הגשר קצת לתוך הגוף וזהו. אגב, shim פותר דבר אחד אבל יוצר בעיה אחרת - האוכפים בד"כ עולים די הרבה כדי לפצות על הזווית החדשה והמרחק בין המיתרים לגוף נהייה פתאום עצום. מאד מפריע ל slap ובכלל לשקט הנפשי שלי.
lukatch פורסם נובמבר 28, 2018 פורסם נובמבר 28, 2018 לפני 17 שעות, RT כתב: אני לא אוהב וורוויק אבל הגשר שלהם נותן פיתרון אלגנטי לאחת ממחלות הסטאפ המעצבנות - מצב בו האוכפים יושבים הכי נמוך שאפשר על הגשר ועדיין המיתרים גבוהים מדי מעל הפינגרבורד. הפיתרון הקלאסי הוא פירוק הצוואר והוספת shim בבסיס הנק-פוקט ליצירת/הגדלת זווית גוף-צוואר שים זה לא רק הפיתרון הקלאסי אלא גם הפיתרון הנכון. כי הבעיה היא זווית צוואר לא נכונה. בשנות ה-80 היו הרבה ששהשקיעו את הגשר לתוך הגוף, בעיקר כאלה שהתקינו גשר באדאס על פנדר וגילו שהוא גבוה מדי, והרבה באסים וינטאג' הושחתו ככה. השקעה של הגשר לתוך הגוף מייצרת בעיה אחרת: זווית שבירה קהה מדי מעל הגשר, שמאפשרת למיתרים לברוח לפעמים מהחריץ ב-saddle, וזה גם מוריד יותר מדי מהלחץ כלפי מטה של המיתר על הגשר. זה לא טוב לצליל של הבס. לקרול קיי האגדית היה פיתרון אחר לזה - היא תמיד הייתה לוקחת את ה-saddles עד הסוף אחורה, בשביל לחדד את זווית השבירה ולתת למיתרים תחושה יותר טייטית. התוצאה כמובן היא אינטונציה דפוקה, אבל קרול לא מחזיקה הרבה מאינטונציה, מה גם שהיא לא הייתה מנגנת גבוה, ואתה מוזמן לחפש אצלה זיופים. לפני 17 שעות, RT כתב: אגב, shim פותר דבר אחד אבל יוצר בעיה אחרת - האוכפים בד"כ עולים די הרבה כדי לפצות על הזווית החדשה והמרחק בין המיתרים לגוף נהייה פתאום עצום. מאד מפריע ל slap ובכלל לשקט הנפשי שלי. זה בגלל שאתה שם shim עבה מדי. טעות נפוצה. זה הרי טריגונומטריה פשוטה. העובי של ה-shim צריך להיות כזה שאחרי הרכבה וכיוון, ה-saddles בערך באמצע המהלך של הבורג. ניסוי וטעייה ותיקון, לרוב זה דורש כמה פירוקים והרכבות של הצוואר. פנדר בשנות ה-70 (74-80) הכניסו לנק פוקט בורג שמכוון את הזווית. זה היה קיים בסטרטוקסטר, טלקסטר דלוקס, טלקסטר בס וג'ז בס. מהטלקסטר הרגילה ומהפרסיז'ן הם חסכו את זה. בשביל זה הם השתמשו בפלטה של 3 ברגים במקום 4, וזה לא היה פטנט מוצלח כי הצווארים בגיטרות האלה בורחים הרבה הצידה ואינם יציבים, ולכן ב-1980 הפסיקו עם זה וחזרו לפלטת 4 ברגים, עם shim לפעמים כשצריך, כמו פעם.
tomersg פורסם נובמבר 28, 2018 פורסם נובמבר 28, 2018 אני מאוד אוהב וורוויק, ובהתחלה גם שנאתי את התיחכום של הגשר, וגם של הנאט, אבל אחרי שהבנתי איך העסק עובד, שיניתי דעתי אני מאוד אוהב, במיוחד לאור העובדה, שמכל הבאסים שלי, שכוללות ריקנבקר, כמה פנדרים, וסטינגריי, עם הסטרימר נק טרו (אי אפשר לשים שים) הסינית! אני מצליח להגיע לאקשן הכי נמוך והכי נוח והכי מדויק שאפשר בלי זימזומים, על הצוואר הכי ישר שאפשר, לשם נגינה הכי נוחה וחסרת מאמץ. מרווח המיתרים גם מדויק ומאוזן, ובגלל שהפיקאפים אקטיביים, ואין פולים (לדעתי זה בלייד מתחת לכיסוי) אז אין בעיית איזון כלל. וכך גם בגרמנית פרטלס 5.. (שם הצוואר הוא בולט און וגם קצת בעייתי, והגשר + הנאט מאוד עזרו לסטאפ איתו)
RT פורסם נובמבר 28, 2018 פורסם נובמבר 28, 2018 לפני 21 שעות, lukatch כתב: שים זה לא רק הפיתרון הקלאסי אלא גם הפיתרון הנכון. כי הבעיה היא זווית צוואר לא נכונה. בשנות ה-80 היו הרבה ששהשקיעו את הגשר לתוך הגוף, בעיקר כאלה שהתקינו גשר באדאס על פנדר וגילו שהוא גבוה מדי, והרבה באסים וינטאג' הושחתו ככה. השקעה של הגשר לתוך הגוף מייצרת בעיה אחרת: זווית שבירה קהה מדי מעל הגשר, שמאפשרת למיתרים לברוח לפעמים מהחריץ ב-saddle, וזה גם מוריד יותר מדי מהלחץ כלפי מטה של המיתר על הגשר. זה לא טוב לצליל של הבס. shim הוא פיתרון-טלאי לבעיה תכנונית. כלי שמתוכנן טוב לא צריך ולא יצטרך shim. העובדה המצערת היא שכמעט כל כלי ה bolt-on, גם מחברות בוטיק, זוכים להתעלמות מזווית הגוף/צוואר ולכן מוגבלים בגמישות הסטאפ - עד ששמים להם shim. הזווית הזו עצמה היא צורך שמתעורר. היא לא מחוייבת המציאות. היא אילוץ תיכנוני. גשר שיורד (טיפה) לתוך הגוף פוטר את הצורך בזווית. בגשר של וורוויק יש tailpiece נפרד שמחזיק את המיתרים נמוך. אין שם שום בעיה של זווית שבירת מיתרים באוכפים. זה היתרון בגשר של וורוויק ועל זה בלבד דיברתי. הגשר והנאט שלהם מאפשרים גמישות חסרת גבולות ללא צורך לגעת בברגי הצוואר. אצלי בספר זה דבר טוב. לפני 21 שעות, lukatch כתב: זה בגלל שאתה שם shim עבה מדי. טעות נפוצה. זה הרי טריגונומטריה פשוטה. העובי של ה-shim צריך להיות כזה שאחרי הרכבה וכיוון, ה-saddles בערך באמצע המהלך של הבורג. ניסוי וטעייה ותיקון, לרוב זה דורש כמה פירוקים והרכבות של הצוואר. לא אתה ולא אני מודדים עשיריות או מאיות המילימטר של עובי shim. כמובן שזה ניסוי וטעייה. הסטנדרט הוא פיסת כרטיס ביקור מנייר עבה. מעולם לא השתמשתי ביותר, לרוב בפחות. בכל מקרה shim מגביה את קצה הפינגרבורד ממשטח הגוף (ובהתאם מגביה את המיתרים) וזה דבר רע. לא לזה התכוון המשורר. היה עדיף לתכנן נק פוקט עם זווית נכונה וטיפה יותר עמוק לפי הצורך.
lukatch פורסם נובמבר 28, 2018 פורסם נובמבר 28, 2018 לפני 2 שעות, RT כתב: לא לזה התכוון המשורר למשורר קראו קלארנס ליאו פנדר והוא השתמש בשימים.
tomersg פורסם נובמבר 28, 2018 פורסם נובמבר 28, 2018 יצא לי להשתמש בשימים גם בעובי של פיתקית, או פתקית מקופלת או כרטיס ממש דק. כל עשירית מ"מ משמעותית. לפעמים פשוט לא צריך הרבה.. וכן, עם גשר בדאס. שאני אוהב בגלל עוד סיבות חוץ מהסטטיין. מה שכן, זה פתרון של טלאי, בגלל שאין ברירה אבל אני לא מת עליו, מכיוון שהוא מכניס חומר זר, וגם אויר, בין הצוואר לגוף, והיה עדיף שהחיבור יהיה ישיר כמה שיותר. אבל זה מה יש..
RT פורסם נובמבר 29, 2018 פורסם נובמבר 29, 2018 לפני 7 שעות, lukatch כתב: למשורר קראו קלארנס ליאו פנדר והוא השתמש בשימים. ונאמר אמן..? אני די בטוח שזה לא תוכנן מראש וכשהתעוררה תלונה היה הרבה יותר פשוט לתקוע שם חתיכת מתכת (זה מה ששמו) מאשר לחזור לשולחן השירטוטים ולנסות לתכנן כלי יותר טוב. זה עניין את קצה הציפורן שלו.
lukatch פורסם נובמבר 29, 2018 פורסם נובמבר 29, 2018 כל הגיטרה הזאת שפנדר תיכנן הייתה מאוד לא אלגנטית. הרעיון לחבר את הצוואר עם פלטה של ארבעה ברגים היה בתקופה ההיא רעיון ברברי. חציבה קדמית לא מדויקת וכיסוי כל הבלגן על ידי לוח פלסטיק, כנ"ל. גם הגשר שלו היה מביש מבחינה אסתטית, ולכן הוא כיסה אותו בכל הדגמים על ידי כיסוי כרום מבריק. אז אם זה עבד, זה עבד. השים לא היה בעיה. הוא היה פיתרון טוב, ולא פחות אסתטי משאר הגיטרה. אני לא יכול לספור את כמות הפעמים שנתקלתי בזווית צוואר לא טובה בכלים של נק-תרו (ריקנבאקר ברוב המקרים) או צוואר מודבק (גיבסון, הופנר וכו') ואמרתי, אוי כמה שזה היה קל לסדר את זה אילו רק היה שם בולט-און. ובריקנבקר כבר ראיתי אנשים שחצבו בגוף בשביל לשקע את הטיילפיס/גשר כמה מילימטרים לתוך הגוף. זה פיתרון גרוע אבל לפעמים הוא היחיד. המשמעות היא ירידה בטנשן של המיתרים לרמות שהם מרגישים כמו גומייה ו"בורחים" מהגשר כשאתה מנגן פחות עדין. בולט-און זה פטנט גאוני. כאמור, כבר ניסו להנדס את זה בשנות ה-70 עם בורג שמשנה את הזווית, אבל עדיין השים הוא הדרך הטובה ביותר.
lukatch פורסם נובמבר 30, 2018 פורסם נובמבר 30, 2018 סמית נק-תרו? לא בטוח. אגב, אם ריקנבקר פעם יוציאו 4001 עם צוואר בולט-און, אני אקנה אחת. והם היו כל כך קרובים! ה-4080 הייתה בולט-און, ולא שמעתי את גדי לי מתלונן.
RT פורסם נובמבר 30, 2018 פורסם נובמבר 30, 2018 לפני 4 שעות, lukatch כתב: ולא שמעתי את גדי לי מתלונן. שמעת. פשוט לא הבנת אותו כי זה היה ברגיסטר גבוה מדי. יש היום מכשירים שמורידים באוקטבה ושומרים על ה pitch. תקשיב לו דרך זה. פתאום הכל הופך הגיוני.
nonpoint פורסם דצמבר 1, 2018 פורסם דצמבר 1, 2018 (נערכה) בתאריך 29.11.2018 at 13:05, iBass כתב: קונים סמית׳ והסיפור נגמר מסכים, אחרי שיצא לי לנגן אתמול על אחת.. עריכה אחרונה דצמבר 1, 2018 על ידי nonpoint
Sunny פורסם יולי 24, 2019 פורסם יולי 24, 2019 סליחה על ההטרדה, חיפשתי בשירשור ולא מצאתי - היה נדמה לי שיש מישהו שעושה סט אפ בצייטלין בתל אביב ולא מוצאת את שמו או את הטלפון... והאם הוא טוב/לא יקר? תודה
Sunny פורסם יולי 24, 2019 פורסם יולי 24, 2019 בתאריך 24.7.2019 at 17:04, guy_ron כתב: ג׳אי - אחלה גבר ומקצוען 052-6665690 תודה. הוא באמת מאוד נחמד ** כשמצטטים מישהו, את הטקסט שמוסיפים כותבים מתחת ומחוץ לתיבה עם הציטוט **
Recommended Posts
צור חשבון חדש או התחבר לחשבון קיים בכדי להגיב
עליך להירשם בכדי לכתוב תגובה
צור חשבון
פתח חשבון בפורום. זה קל ומהיר!
הירשם לפורוםהתחבר
משתמש רשום? התחבר כאן.
התחבר כעת